אורטס נ' יצחק ואח'

פסק דין

1.לפני תביעה שעניינה תאונת דרכים אשר ארעה ביום 16.12.2010, בכביש 40. הנוהגים בכלי הרכב העידו בפני. לדבריו של מר גוליזדה, אשר נהג ברכב התובע, הוא נסע בנתיב ימני, והנתבע עקף אותו, ו"חתך" לפניו, פגע ברכבו ואף תלש לו את הפגוש הקדמי. הנתבע העיד כי ביקש להשתלב בנתיב הימני על מנת לפנות לימין, אותת והשתלב לדבריו "הרבה לפני" רכב התובע. לדבריו, הנהג ברכב התובע הוא זה אשר פגע בו מאחור.

2.אין עדי ראיה לתאונה. הפגיעות ברכב התובע כפי שמפורטות בחוות הדעת השמאית שהגיש (השמאי אביב בן אברהם), אינן מדברות בעד עצמן.

3.לאחר שהקשבתי לעדויות, אני סבורה כי הצדדים צריכים לחלוק ביניהם את הנזק. אמנם, הנתבע הוא זה שפנה ימינה, חדר לתוך נתיב נסיעתו של רכב התובע, ובכך שינה מהסטאטוס קוו שבכביש; ואולם, היה על מר גוליזדה לאפשר את ההשתלבות של הרכב המבקש לפנות. אין חולק כי הנתבע אותת.

4.אני מקבלת את התביעה בחלקה ומטילה על הנתבעים, ביחד ולחוד, לשאת בעלויות לתיקון הרכב לפי דו"ח השמאי בסך 50% כפול 11,343 ₪ + מע"מ ובנוסף, 50% מתוך שכ"ט השמאי: בעניין זה סכום השמאות חורג מהמקובל (1,200 ₪). אני מאשרת את תשלום סך של 400 ₪ פלוס מע"מ (לאחר ניכוי 50%). אין בסיס לפיצוי בגין ירידת ערך, וזאת מחמת שהרכב לא נבדק לאחר התיקון במוסך (ביום 20.12.2010), ועל כן אין לדעת אם אמנם נשתיירה ירידת ערך. הנזקים הם מטבעם כאלה הניתנים לתיקון מלא. אין פיצוי בגין עגמת נפש מחמת שמדובר בנזקי רכוש גרידא.

5.הנתבע ישא בהוצאות התובע בהליך זה: אגרה, וכן הוצאות ההתייצבות בסך 400 ₪.

בקשת רשות ערעור כחוק לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום י' כסלו תשע"ב, 06/12/2011 במעמד הנוכחים.

איריס סורוקר, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: