- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
אורט ישראל נ' וורלד אורט ואח'
|
ת"א בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו |
2534-07
18.2.2013 |
|
בפני : אביגיל כהן |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: אורט ישראל |
: 1. וורלד אורט 2. AMERICA ORT 3. היועץ המשפטי לממשלה |
| החלטה | |
החלטה
1.ב"כ התובעת (להלן: "התובעת" או "אורט ישראל") מבקש "להבהיר את הסכום שיש לשלם בגין המחצית השניה של האגרה בתיק זה, בגין סעד כספי של 17,078,661 ₪ (בתוספת הפרשי הצמדה מיום 22/10/07) ובגין סעד של מתן חשבונות".
2.ביום 22/10/07 הגישה אורט ישראל את התביעה.
התובענה היתה למתן חשבונות וכן לסעדים כספיים בעניינים הבאים:
א)התחייבויות כספיות בסך 11,590,789 ₪.
ב)הערכת פירות מקרנות נאמנות: 4,573,862 ₪.
ג)הלוואה בסך 914,000 ₪.
ד) קרן מושינסקי לשנים 2005 – 2007 בסך 241,080 ₪ (להלן: "מושינסקי").
ה)מכללת הרמלין בסך של 703,150 ₪ (להלן: "הרמלין").
3.ביום 15/6/10 נחתם הסכם פשרה בעניין מושינסקי ועל פיו נמחקה עילה זו מהתובענה, ההסכם קיבל תוקף של פסק דין.
4.ביום 22/11/12 נחתם הסכם פשרה בעניין הרמלין. ההסכם קיבל תוקף של פסק דין ובמסגרתו נמחקה עילה זו מהתובענה.
כיוון שהתובענה הוגשה במקור על סך 18,022,891 ₪, ולאחר מחיקות עילות מושינסקי והרמלין עומדת על סך 17,078,661 ₪,מבקשת התובעת לשלם את המחצית השניה של האגרה ביחס לסעד הכספי רק בגין סכום של 17,078,661 ₪.
5.ב"כ הנתבעים סברו, כי יש מקום לתקן את סכום התביעה וכך תיפתר בעיית האגרה.
6.ב"כ המדינה, שהיא בעלת הדין העיקרית בבקשה מסוג זה, מתנגד לבקשה.
בתגובה פורט, כי תקנות בימ"ש (אגרות) התשס"ז – 2007 (להלן: "תקנות האגרות") הן אלו הקובעות, מתי יש להחזיר אגרה ואילו במקרה דנן, לא הראתה התובעת כל סעיף בתקנות שעל פיו היא זכאית להחזר.
התקנה היחידה הרלוונטית היא תקנה 10 (ד) לתקנות האגרות, אשר מאפשרת הקטנת סכום האגרה, מתייחסת למצב שבו בימ"ש מתיר תיקון התובענה על דרך של הקטנת הסכום הנתבע "וטרם הסתיימה ישיבת קדם המשפט השנייה", ואז רשאי בית משפט מטעמים מיוחדים שיירשמו, להורות על החזר ההפרש בין סכום אגרה שנקבע עפ"י כתב התביעה המקורי ובין סכום האגרה שנקבע עפ"י כתב התביעה המתוקן.
ב"כ המדינה היפנה להלכת סיס. רע"א 2623/02 סיס עיצוב ריהוט ציבורי בע"מ נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ ואח', שם נקבע, כי רשימת המקרים שבהם זכאי בעל דין להשבת אגרה היא רשימה סגורה.
7.ב"כ התובעת בתשובה לתגובה טוען, כי יש לבימ"ש סמכות טבועה להיעתר לבקשה.
לחלופין – יש להיעתר לבקשה מכוח תקנה 6 (ג) (2) לתקנות האגרות ולחלופי חלופין מכוח תקנה 10 (ד) לתקנות האגרות.
8.לא מצאתי, כי יש להיעתר לבקשה והגעתי למסקנה ולפיה התובעת צריכה לשלם סכום אגרה עפ"י סכום התביעה המופיע בכתב התביעה המקורי.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
