אורט ישראל נ' וורלד אורט ואח'

החלטה

חרף מאמציי והפצרותיי לקדם את בירור התובענה לגופה, אינני מצליח "להיחלץ" מההליכים המקדמיים בתיק זה.

לפניי בקשה נוספת מטעם אורט ישראל, התובעת בת"א 2534/07, לחייב את הנתבעות, אורט העולמי ואורט אמריקה, בגילוי מסמכים ספציפיים ומתן מענה לשאלון.

בהליך קודם בתיק זה הוגשו מטעם הצדדים, באופן מקביל, ארבע בקשות גילוי - בקשה מטעם אורט אמריקה כנגד אורט ישראל; בקשה מטעם אורט העולמי כנגד אורט ישראל; בקשה מטעם אורט ישראל כנגד אורט אמריקה ובקשה מטעם אורט ישראל כנגד אורט העולמי.

ארבע הבקשות התקבלו חלקית בהחלטתי מיום 10/3/11.

בבקשה הנוכחית טוענת אורט ישראל כי ביום 30/3/11 היא הפנתה לאורט אמריקה דרישת גילוי ספציפי מצומצמת מקודמתה, הכוללת שני סעיפים בלבד, וכן דרישה למענה על שאלות הכוללת שלוש שאלות בלבד (נספח 1 לבקשה), ובאופן דומה, באותו מועד, שלחה לאורט העולמי דרישת גילוי מסמכים ספציפיים, הכוללת ארבעה סעיפים בלבד (נספח 5 לבקשה). לטענת אורט ישראל, הובעה התנגדות למרבית דרישות הגילוי, על אף היותן ממוקדות ומצומצמות.

בתגובותיהן טוענות אורט העולמי ואורט אמריקה, כי מדובר, למעשה, בבקשה לעיון מחדש, במסגרתה מועלות טענות בעלות אופי ערעורי, אשר אין להן מקום במסגרת הגשת בקשה נוספת לגילוי מסמכים.

אורט העולמי ואורט אמריקה מציינות, כי אורט ישראל הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון (רע"א 3561/11), זאת לאחר שכב' הרשם גיא שני קבע כי אין הצדקה למתן ארכה לאורט ישראל עד למתן החלטה בבקשה הנוספת, וקצב לאורט ישראל ארכה בת שבעה ימים להגשת בקשת רשות ערעור מטעמה (החלטת כב' הרשם שני צורפה כנספח 4 לבקשה).

דומה, במיוחד על רקע החלטתה מיום 30/5/11 של כב' השופטת מרים נאור, אשר ביקשה מאורט ישראל להודיע, בפרק זמן של 20 יום, האם ניתנה החלטה "בבקשה החדשה שהוגשה לבית המשפט המחוזי", כי אין מניעה, ואולי אף רצוי, להכריע כעת בבקשה התלויה ועומדת לפניי.

השאלה היא, למעשה, האם דרישות הגילוי והשאלות שהופנו אל אורט אמריקה ואורט העולמי הן ממוקדות ומצומצמות בהיקפן באופן משמעותי, ביחס לאלו שניצבו ביסוד החלטתי מיום 10/3/11. ככל שהתשובה לשאלה זו היא שלילית, המסקנה תהיה שהבקשה הנוכחית אינה אלא הליך בעל אופי ערעורי, במסווה של מעין "בקשה לעיון מחדש", שאין להתירו.

בנוסף, יש להתחשב בכך, שבמסגרת התביעה, עתרה אורט ישראל, בין היתר, לסעד של מתן חשבונות, ובו עתרה לחייב את אורט אמריקה ואורט העולמי במתן דו"ח מאומת של נתונים שונים, וביניהם:

כספים או תרומות מכל סוג שגויסו בשמה של אורט ישראל, עבורה או תוך שימוש בשמה משנת 2004 ואילך;

כל הקרנות שהכספים המופקדים בהן או פירותיהן יועדו על ידי מקימי הקרנות עבור או לטובת אורט ישראל או לטובת פעילותה;

צוואות אשר התובעת מוטבת בהן.

לצד הסעד למתן חשבונות עתרה אורט ישראל לחייב את אורט אמריקה ואורט העולמי בסכום של 18,022,891 ₪ .

העובדה שבתביעה נתבע, בין היתר, סעד למתן חשבונות, היא חשובה לאור טיבו של סעד זה ומשמעותו לגבי אופן ניהול ההליך. העיקרון, שלפיו תביעה למתן חשבונות מתבררת בשני שלבים, משליך גם על טיב ההליכים המקדמיים המתנהלים במסגרת תביעה מעין זו.

במסגרת תביעה למתן חשבונות, אין לחייב בעל דין להציג מסמכים אשר כל תכליתם היא להשיג את המידע הנכלל במסגרת החשבונות המבוקשים, וזאת מאחר שתנאי מוקדם למתן חשבונות היא הוכחת קיומה של זכות תביעה לגבי הכספים נשוא חשבונות אלה (ראו, לאחרונה, ת"א (מחוזי תל אביב-יפו) דלק חברת הדלק נ' ריאן (2011)).

לפיכך, אין להיעתר לבקשת גילויים של מסמכים הנדרשים לשם התחקות אחר נתונים חשבונאיים הנתבעים במסגרת הסעד למתן חשבונות בהליך העיקרי.

בנוסף, כאמור, אין להיעתר לדרישות גילוי הזהות, מבחינה מהותית, לאלו שהופנו אל אורט אמריקה ואורט העולמי בבקשות הקודמות.

דרישות הגילוי שהפנתה אורט ישראל לאורט אמריקה