אור בר נ' מונטקין

החלטה

זוהי בקשה משולבת למתן ארכה להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בירושלים (כב' הנשיאה ש' דותן) מיום 3.2.10, למתן פטור מאגרת המשפט ולמתן פטור מהפקדת הערבון להבטחת הוצאות המשיבים.

המבקש היה מעורב בתאונת דרכים ביום 28.8.08 ונגרמו נזקים לרכבו. בגין נזקים אלו הוא תבע את המשיבים אשר לטענתו אחראים לקרות התאונה ולשפותו על הנזקים בעטייה. בית המשפט דחה את התביעה לאחר ששמע את עדויותיהם של הצדדים. בבקשתו, המבקש לא פירט את השגותיו על פסק הדין, אלא טען אך כי אין ביכולתו לגייס את סכום האגרה והערבון וברצונו להגיש בקשה מסודרת עם כל האישורים הרלוונטיים לעניין זה. לשם כך דרושה לו הארכת מועד.

לבקשתו לא צירף המבקש תצהיר, אך גם אם אתן את מירב המשקל לטענותיו, אין בהן כדי להוות "טעם מיוחד" למתן הארכת מועד או כדי לבסס את בקשתו למתן פטור מתשלום האגרה או הערבון.

באשר לפטור מאגרת המשפט, לפי תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: "התקנות") נדרשת התקיימותם של שני תנאים מצטברים לצורך קבלת פטור מתשלום אגרה. א) העדר יכולת כלכלית לעמוד בתשלום האגרה. ב) התרשמות בית המשפט כי ההליך מגלה עילה. גם בהתמלא שני התנאים, עדיין ההכרעה נתונה לשיקול דעת בית המשפט (תקנה 14(ג) סיפא). הנטל להוכחת שני התנאים רובץ על שכמו של מבקש הפטור, ובעל דין המבקש ליתן לו פטור מאגרה חייב להוכיח כי חסר יכולת הוא לשלם את האגרה הקבועה בתקנות. לצורך כך עליו לפרוש תמונה מלאה על מצבו הכלכלי. התקנות מחייבות את המבקש ליתן פרטים על רכושו ועל הכנסתו בששת החדשים האחרונים שקדמו לבקשה (תקנה 14(א) לתקנות). בקשה המוגשת בלא פרטים מלאים ומהימנים אינה מעמידה את התשתית הראייתית הדרושה כדי לדון בבקשה, ודינה להדחות מטעם זה בלבד (וראה לשם דוגמא, בש"א 128/89 (ע"א 229/89) מצא נ' מצא, פורסם במאגרים [29.5.89]).

יתר על כן, יכולתו הכלכלית של מבקש הפטור אינה נבחנת רק על פי הנכסים הנזילים אשר ברשותו, אלא גם על פי יכולתו לגייס כספים, בין היתר באמצעות קרוביו. ההלכה היא כי על המבקש פטור מתשלום אגרה לנסות ולהיעזר לשם עמידה בתשלומים הכרוכים בהגשת ערעור על ידו, במעגל הקרוב אליו, היינו, בני משפחה וידידים. רק אם נסיונות אלה כשלו, יש הצדקה לבקש פטור, שמשמעותו הטלת ההוצאות המשפטיות על הצד שכנגד ועל החברה כולה (בש"א 494/95 (ע"א 493/95) שמעוני נ' שמעוני, פורסם במאגרים [23.3.95]).

במקרה זה, המבקש לא תמך את טענותיו באשר לאי יכולתו לשלם את אגרת המשפט בראיה משמעותית כלשהי. אכן הוא צירף אישור מסניף הבנק שלו שהוא נטל הלוואה בסך של 12,000 ₪, אישור רופא שיניים שהוא עובר סדרת טיפולי שיניים החל משנת 2004 בעלות של 12,600 ₪, ושהוא שילם מקדמה על חשבון שכר לימוד בסך של 1,600 ₪. ואולם, אין באלו כדי למלא ולו לכאורה את התנאי הראשון של הוכחת אי יכולת כלכלית לשלם את האגרה לפי המבחנים שפורטו לעיל. מה גם, שקשה לשער שאדם כמו המבקש, המחזיק כלי רכב, מתקשה לגייס את סכום האגרה העומד על סך של 457 ₪ בלבד.

ובאשר למתן פטור מהפקדת הערבון. אף כאן נדרשים התקיימותם של שני תנאים מצטברים. שידו של המבקש אינה משגת לגייס את סכום הערבון. ושסיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל. על המבקש להניח את דעתו של בית המשפט כי לא עלה בידו לגייס את כספי הערבון ממעגל קרוביו, ואין די שיוכיח שאין לו יכולת כלכלית אישית. בעניין זה על המבקש ליתן פירוט ותיעוד של המצב הכלכלי של קרובי משפחתו ולגבי נכונותם לסייע לו (ע"א 7079/09 שיבלי נ' בית החולים האנגלי, פורסם במאגרים [26.11.09]). במסגרת זו עליו גם לפרוש תשתית עובדתית ועדכנית על בסיסה ניתן לקבוע כי הוא נעדר יכולת כלכלית להפקיד את הערבון (ע"א 8405/09 מסארוה נ' כהן, פורסם במאגרים [24.11.09]). בתוך כך, יש לקחת בחשבון, כי מטרת הערבון היא לתת למשיב מענה להוצאותיו אם יידחה הערעור, כך שפשיטא שמצבו הכלכלי של המערער אינו הנתון היחיד הנלקח בחשבון. אף בעניין זה אפוא, המבקש כשל בבקשתו, והאמור לעיל יפה גם כאן על דרך קל וחומר.

בנוסף, כאמור, בית משפט קמא ניהל דיון ארוך ושמע את המעורבים בתאונה ונתן למבקש את מלוא האפשרות לפרוש לפניו את טענותיו. משכך, והואיל ובית משפט זה מקמץ את ידו במתן רשות ערעור על החלטות בית משפט תביעות קטנות ממילא, על פניו סיכוייו של המבקש שבקשתו לרשות ערעור להתקבל, לא גבוהים.

משלא נמצא נימוק המצדיק את אי תשלום האגרה או הפקדת הערבון, ממילא, נופלת הבקשה להארכת המועד להגשת בקשת רשות הערעור.

הבקשה נדחית אפוא, אך הואיל ולא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ג ניסן תש"ע, 07 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: