אוקסנה נ' רובין

פסק דין

לפנינו תביעה לתשלום שכר עבודה, זכויות סוציאליות, פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, פיצויי הלנה ופיצוי בגין פיטורי התובעת בהיותה בהריון.

בפני בית הדין עומדות מספר סוגיות כאשר העיקרית שבהן היא – מה היה הסטטוס של התובעת (תלמידה או מתמחה הזכאית לשכר) בתחילת ההתקשרות בין הצדדים ומתי החלו יחסי העבודה בין השתיים.

מאחר והתובעת פוטרה בהיותה בהריון, הרי שמועד תחילת יחסי העבודה הינו רלוונטי גם לשאלה - האם הייתה הנתבעת רשאית לפטר התובעת בעת שפוטרה ללא אישור מהתמ"ת.

רקע כללי

התובעת, לגרסתה שלא נסתרה, למדה 8 יחידות עיצוב אופנה במסגרת לימודי התיכון. לאחר הצבא למדה בבית ספר פרטי בשם "פאשן אקדמי" בראשון לציון, במשך שנה וחצי וסיימה עם תעודה.

הנתבעת הינה מעצבת שמלות כלה וערב אשר סיימה את לימודיה בשנקר בשנת 2006. עם סיום לימודיה פתחה סטודיו ולפני כן אף עבדה בחברות האופנה רנואר ו-ML.

הקשר בין הצדדים נוצר דרך החמות של התובעת ואמו של בן זוגה לשעבר של הנתבעת. אמו של בן זוגה לשעבר של הנתבעת הינה חמותה לשעבר של אחיה של חמותה של התובעת – דהיינו קשרי משפחה רופפים מאוד, אם בכלל. שתים אלו, אשר אף העידו בפנינו – חיברו בין התובעת אשר התעניינה בקריירה בתחום עיצוב שמלות כלה לבין הנתבעת.

החל מספטמבר 2009 החלה התובעת להגיע לסטודיו של הנתבעת, כאשר המחלוקת העיקרית שבפנינו, כפי שנרחיב בהמשך, הינה לגבי הסטטוס של התובעת בתקופה זו ועד אפריל 2010 - האם התובעת עבדה אצל הנתבעת כמתמחה הזכאית לשכר כגרסתה, או שמא הגיעה כתלמידה במטרה ללמוד מהנתבעת את סודות המקצוע, כגרסת הנתבעת, ואז אינה זכאית לשכר.

נציין, כי בחלק הראשון של תקופה זו, עד דצמבר 2009 כולל, התובעת עבדה בנוסף במשרה מלאה כמוכרנית בנתניה והגיעה לנתבעת לאחר שהסתיימו שעות עבודתה כאשר בתקופה שמינואר 2010 – התובעת פוטרה מעבודתה בנתניה ועל כן, היה לה יותר זמן פנוי להיות בסטודיו של הנתבעת.

נציין עוד, כי במהלך תקופה זו התארסה התובעת ואף התחתנה – ועל כן, היא נעזרה בנתבעת לצורך הכנת שמלת הכלה שלה, ואין מחלוקת, כי בחלק מהזמן בו היתה אצל הנתבעת – היא עבדה על שמלת הכלה שלה ועל השמלה לחתונה של חמותה (לעתיד).

אין מחלוקת בין הצדדים שבתקופה שמחודש אפריל 2010 ועד ספטמבר 2010 התקיימו יחסי עבודה בין התובעת לנתבעת, כאשר התובעת עבדה בסטודיו של הנתבעת ובתקופה זו שילמה הנתבעת לתובעת שכר ואף הנפיקה לה תלושי שכר.

הצדדים מסכימים עוד, כי בתקופה זו הייתה התובעת עובדת שעתית לפי שכר של 25 ₪ לשעה בהיקף משרה 70% - 130 שעות לחודש, הכל כפי שעולה מתלושי השכר.

כן מסכימים הצדדים, כי התובעת פוטרה בתאריך 20.9.2010 - במועד בו הייתה בהריון והנתבעת הייתה מודעת לכך.

לגרסת הנתבעת – לפני שפיטרה את התובעת היא פנתה לתמ"ת, מסרה להם שהתובעת עובדת אצלה פחות מחצי שנה ושאלה אותם כיצד עליה לנהוג והיא נענתה שאין מניעה לפטר את התובעת.

בכל מקרה - התובעת פוטרה לאחר "שימוע" שנערך ביום 15.9.13. השימוע נערך בפועל על ידי ב"כ הנתבעת (כפי שנרשם בפרוטוקול השימוע) אשר גם רשמה את פרוטוקול השימוע. מפרוטוקול השימוע עולה, כי השימוע היה שימוע מלאכותי לצרכי תיעוד בלבד ולא על מנת לשמוע באמת את טענות התובעת. כך למשל, כאשר התובעת הסבירה שהיא בהריון ויהיה לה קשה למצוא מקום עבודה, לא התייחסו כלל לדבריה, אלא היא נענתה על ידי ב"כ הנתבעת שהיא תכין הסכם סיום עבודה.

לאחר השימוע, ביום 20.9.2010, חתמו הצדדים על הסכם סיום עבודה, בו נקבע בין היתר, כי במידה ויתאפשר לנתבעת כלכלית לשכור את שירותי התובעת בשנה הקרובה – היא תעשה כן. כמו כן, התובעת קיבלה מכתב פיטורים ומכתב המלצה.

נציין, כי הסיבה הרשמית בגינה פוטרה התובעת היתה עקב "קשיים כלכליים". לגרסת הנתבעת – עקב מצבו הקשה של העסק היא נאלצה לפטר את התובעת ולפטר או להקטין את המשרה של אמה שעבדה אצלה (הנתבעת שינתה גירסאות בענין זה במסגרת הדיון). הנתבעת ציינה, כי לקח לה מספר חודשים לקבל מהבנק הלוואה של כ-250,000 ₪, ואחרי קבלת הלוואה זו - היא פתחה עסק חדש והזמינה את התובעת לשוב לעבוד אצלה.

לגרסת התובעת – הנתבעת לא היתה בקשיים כלכליים באותה תקופה והסיבה היחידה לפיטוריה היתה מאחר והיא היתה בהריון.

בכל מקרה, אין מחלוקת כי בסביבות פברואר 2011 הנתבעת פתחה עסק חדש. כמו כן אין מחלוקת, כי ביום 8.3.2011 הנתבעת פנתה לתובעת, באמצעות מכתב של באת כוחה, להציע לה לשוב לעבוד אצלה.