אוקמפה ואח' נ' מ. פינגריש ושות' בע"מ ואח'

פסק דין

תביעה ותביעה שכנגד לשיפוי הצדדים בגין נזקים אשר אירעו לרכביהם כפועל יוצא מתאונת דרכים מיום 13/12/09.

לשם הנוחיות יכונה להלן פרנסיס מיכאל אוקפמה – הוא התובע והנתבע שכנגד:"התובע" ואילו מ. פינגריש ושות' בע"מ – היא הנתבעת והתובעת שכנגד:"הנתבעת".

1. לטענת התובע, ביום 13/21/09, נסע בנתיב המרכזי מתוך שלושה נתיבים ברחוב יגאל אלון בתל אביב וזאת,במהירות איטית בשל פקק תנועה. נהג הנתבעת, אשר נסע בנתיב מימינו , המיועד לפניה ימינה, סטה לפתע לכיוון נתיב הנסיעה שלו ופגע ברכבו מצד ימין. לטענת התובע, בנסיבות האמורות, האחריות לתאונה מוטלת לפתחה של הנתבעת ומשכך, עליה לשפותו בגין הנזקים אשר אירעו לרכבו כנתמך בחוות דעת שמאית.

2. לטענת הנתבעת,בכביש הנדון קיימים ארבעה נתיבים ולא שלושה כנטען על ידי התובע. זאת ועוד, הנתיב בו נסע התובע מתלכד בסמוך למקום התאונה אל הנתיב הימני יותר ומספר הנתיבים קטן אז לשלושה. לטענת הנתבעת, נהג מטעמה – מר שלמה אבגי- נסע בנתיב האמצעי ולא בנתיב המיועד לפניה ימינה- כנטען על ידי התובע - ומשמאלו נסע התובע, לפתע סטה רכב התובע לכיוון נסיעת רכב הנתבעת, הואיל ונתיב נסיעתו הסתיים והשתלב לנתיב הנסיעה של נהג הנתבעת ומשכך, פגע ברכב הנתבעת. לטענת הנתבעת , בנסיבות אלו, האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של התובע ומשכך, יש לדחות תביעתו ולחייבו בתשלום נזקי הנתבעת הנובעים מתשלום השתתפות עצמית אשר שילמה לחברת הביטוח אשר שיפתה אותה בגין נזקיה.

בדיון אשר התקיים בפני העידו התובע ונהג הנתבעת מר שלמה איבגי, אשר, בין היתר, אף הדגימו בפני את התאונה באמצעות רכבי הדגמה באופן מפורט, איש איש לגירסתו . כן, הוצגו בפני בית המשפט תמונות המתעדות את מיקום האירוע ואת הפגיעות ברכבי הצדדים. אציין כי במסגרת הדיון הוצגו בפני בית המשפט תמונות צבעוניות המעידות על הנזק לרכב הנתבעת ותמונות בשחור לבן המתעדות את הנזק לרכב התובע ולתובע ניתנה ההזדמנות להמציא תמונות צבעוניות ואולם, הוא לא עשה כן ומשכך, ניתן פסק דין בהתבסס על החומר הקיים בתיק. למחדלו זה של התובע ולמשמעותו, אתייחס להלן.

התרשמתי מן העדויות , עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום הרכבים ומיקום הפגיעות ועיינתי בכל הראיות אשר הוצגו בפני .לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, את עדויותיהם , אל נוכח נטלי הראייה – מצאתי כי יש לקבל את התביעה הראשית ולדחות את התביעה שכנגד ולהלן יפורטו טעמי.

5.בתיק זה, הואיל ומדובר בתביעות הדדיות, מוטל על כל אחד מן הצדדים הנטל להוכיח טענותיו בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה" . נטל ההוכחה - הוא נטל הבאת הראיות, נקבע במשפט האזרחי על פי "הטיית מאזן ההסתברות", אשר בהקשר אליו נקבע בע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ (1) 589 כי :

"דרושה רק הרמת נטל ההוכחה עד למעלה מ 50% על פי מאזן ההסתברות, אלא שנחוץ להגיש ראיות בעלות משקל יתר על מנת להגיע באותם תיקים עד לשכנוע של 51% "

הואיל וכאמור, מדובר בתביעות הדדיות הרי שהגירסה אליה יטה מאזן ההסתברויות היא הגירסה אשר יש לקבלה , דין התביעה המבוססת עליה להתקבל ודין התביעה הנגדית להדחות.

6. לאור האמור, הנני נדרשת לבדוק את גירסת כל אחד מן הצדדים ולבחון האם יש בראיות כפי שהוצגו בפני בית המשפט בכדי להטות את מאזן ההסתברויות לאיזה מבין הגירסאות.

תחילה, באשר באשר לתוואי השטח במקום התאונה – הרי שבפני בית המשפט הוצגו תמונות מהן עולה כי – אמנם, בתחילת הרחוב קיימים שלושה נתיבים המיועדים לנסיעה ישר ולאחר פניה שמאלה לכיוון מתחם הקניות אשר קיימת לפני הצומת המרומזר – מתלכדים שניים מבין שלושה נתיבי התנועה המיועדים לנסיעה ישר – השמאלי והאמצעי והופכים לנתיב אחד לנסיעה ישר , כמו כן, במיקום זה, נתיב הנסיעה הימני – הופך מנתיב המיועד לנסיעה ישר , לנתיב המיועד לנסיעה ימינה וכן, מתפלגים ומתווספים עוד שני נתיבים המיועדים לנסיעה שמאלה.

בהתאמה לתוואי האמור, המחלוקת בין הצדדים נעוצה בשאלה באיזה מהנתיבים נסע נהג הנתבעת – האם בנתיב הימני ביותר – כטענת התובע או בנתיב האמצעי, אליו מתלכד כאמור נתיב נסיעת התובע – כטענת הנתבעת. המחלוקת השניה והקשורה למחלוקת זו נעוצה בשאלה איזה מבין הרכבים סטה לכיוון הנסיעה של הרכב השני.

עיון בתמונות הנזק לרכבי הנתבעת והתובע מעלה כי לרכב הנתבעת נגרם נזק בפגוש הקדמי השמאלי ואילו לרכב התובע נגרם נזק בכנף הימנית בצמוד לדלת ימין. אציין כי אמנם, התובע לא צירף תמונות צבעוניות של הנזק אלא רק תמונות בשחור לבן ומשכך, קשה להבחין בטיב הנזק ואולם, גם בתמונות אשר צורפו ניתן לראות את מיקומו של הנזק- ודי בכך.

מיקום הנזק ברכבו של התובע מעיד על כך שהרכב נפגע לא בתחילתו אלא במיקום שהוא במתחם המרכזי של הרכב – מיקום זה של הנזק מעיד על כך שבכל מקרה האחריות לתאונה מוטלת לפתחה של הנתבעת . במה הדברים אמורים?-

תחילה, מיקום הנזק יש בו בכדי לתמוך בטענת התובע ולפיה, נהג הנתבעת סטה לכיוון נתיב נסיעתו וזאת, הואיל ולו היה התובע סוטה לנתיב הנסיעה של נהג הנתבעת , כי אז היה מצופה כי מיקום הנזק ברכבו יהיה בפגוש הקדמי הימני ולא במרכז הרכב.

זאת ועוד, גם באם נלך לגישתה של הנתבעת ולפיה התאונה אירעה עת מתלכדים שני נתיבי הנסיעה – זה האמצעי בו נסע נהגה וזה משמאלו , בו נסע התובע . הרי שתחילה, אין מדובר בסיום נתיב התובע אלא מדובר בשני נתיבים המתלכדים יחדיו ומשכך, על שני הנוהגים בנתיבים המתלכדים להיות זהירים .לענין זה, הואיל והפגיעה ברכב התובע ממוקמת בחלק האמצעי של רכב התובע, הרי שהנני למדה כי רכב התובע היה במיקום הקודם לרכב הנתבעת ומשכך, היה על נהג רכב הנתבעת להאט וליתן לו להמשיך בנסיעתו.

מן האמור נובע כי מאזן ההסתברויות נוטה לכיוון התובע ומשכך, דין תביעתו להתקבל ודין התביעה שכנגד להדחות.

7. משקבעתי כי האחריות לתאונה מוטלת לפתחה של הנתבעת, הנני נדרשת לבחינת הנזקים אשר אירעו לתובע. לענין זה , תמך התובע את נזקיו בחוות דעת שמאית ובקבלה המעידה על תשלום שכ"ט לשמאי ומשכך, הנני קובעת כי הרים את הנטל המוטל עליו להוכחת נזקיו בסך 4,744 ₪ .

8.סוף דבר – התביעה מתקבלת – הנתבעת תשלם לתובע סך של 4,977 ₪ . כן, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך של 400 ₪ . התשלומים יבוצעו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל.