אופיר נ' שאוליאן ואח'

החלטה

1. בפני בקשתה של המבקשת ליתן לה רשות ערעור על החלטתו מיום 1.11.09 של כב' רשם ההוצל"פ מר עמיעד רט לפיה נדחתה בקשתה להורות כי ביצוע פסה"ד יעשה תוך 45 יום מיום שתקבל היתר מהועדה המקומית לתכנון ולבניה ברעננה.

כמו כן הגישה המבקשת בקשה דחופה לעיכוב הליכי ההוצל"פ עד להחלטה בבר"ע. החלטתי זו מתייחסת לשתי הבקשות, ולא מצאתי שיש צורך בתגובת המשיבים שכן דינן של הבקשות להידחות (ראה תקנה 119(ז) לתקנות ההוצל"פ).

2. המבקשת טוענת בלשון רפה כי למעשה קנויה לה זכות ערעור ואינה זקוקה לרשות לערער ואולם טעות בידה.

למרות שהבקשה שהוגשה לרשם הנכבד נשאה את הכותרת "בקשה לסגירת תיק הוצל"פ עקב טענת "פרעתי"", למעשה אין המדובר בביצוע של פסק הדין לאחר שניתן, שזו למעשה המהות של בקשה בטענת "פרעתי" שכן אין מחלוקת כי פסה"ד לא בוצע הלכה למעשה עד היום.

בנוסף לא על דחיית הבקשה הנ"ל הוגשה הבקשה שבפני אלא על בקשה נוספת בה בקשה המבקשת אורכה לביצוע פסה"ד תוך 45 יום מקבלת היתר ועל החלטה הניתנת לבקשה כזו ודאי שיש צורך ברשות ערעור.

3. מדובר במבקשת שעשתה דין לעצמה והרסה גדר אבן של המשיבים שהיתה מוצבת בקרקע שלהם ובנתה במקומה גדר אחרת.

בתאריך 22.3.06 הורה ביהמ"ש המחוזי בת"א למבקשת להרוס את הגדר שבנתה ולהשיב את המצב לקדמותו. המבקשת הגישה ערעור על פסה"ד לביהמ"ש העליון אך לאחר מכן חזרה בה מהערעור באופן שפסק דינו של ביהמ"ש המחוזי הינו פסק דין חלוט.

4. מנספחי הבקשה עולה כי המבקשת מנסה להתחכם ושלא לבצע את פסק הדין ככתבו וכלשונו ולשפר עמדות תוך כדי הצורך לבצע את העבודות בגדר ולשם כך פנתה בבקשות שונות לועדה המקומית ועקב כך אף הוגש ערר לועדה המחוזית ע"י בעלים של בית סמוך שחש נפגע מהמבקשת.

פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי ברור וחד משמעי ולצורך ביצועו אין צורך לא בהיתר אף לא בבקשות שונות, פשוט יש לבצע את פסה"ד ולהחזיר את המצב לקדמותו כפי שהיה טרם הריסת הגדר.

אין בסמכותן של ערכאות מנהליות בכדי לשנות את פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי.

5. בהחלטת ועדת הערר הוצע פתרון מעשי לביצועו של פסה"ד, שאף אומץ ע"י הרשם הנכבד בהחלטתו מיום 16.9.09 ואולם נראה כי המבקשת מעוניינת בדרך אחרת לפתרון הפרשי הגבהים בין החלקות ע"י הוצאת קרקע משטחה.

בין אם כך ובין אם כך על המבקשת היה לבצע את פסה"ד כבר מזמן, כפי שידעה להרוס שלא כדין גדר קיימת ולבנות אחרת תחתיה.

6. אין לאפשר למבקשת להמשיך להתל ולהפוך את פסה"ד לחוכא ואיטלולא ואם איננה מבצעת את פסה"ד על הרשם הנכבד לשקול להטיל את הביצוע של פסה"ד על אחר, כפי שקבע בצדק בהחלטתו.

7. הבקשה למתן רשות ערעור נדחית בזאת ואף נדחית הבקשה לעיכוב הליכי הוצאה לפועל.

ניתנה היום, כ"ה חשון תש"ע, 12 נובמבר 2009, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: