אופיר לירון ואח' נ' עידן ואח'

פסק דין

בפני תביעה במסגרתה עותרים התובעים כי בית המשפט יורה לנתבעת להשיב לידיהם את ההמחאות שהועברו על ידם במסגרת ההתקשרות עם הנתבעת כמו גם תשלום בגין הפרת ההסכם שבין הצדדים, השבת סכומים ששולמו ביתר והוצאות ההליך.

לטענת התובעים חתמו הצדדים על הסכם התקשרות לצורך רישום בתם של התובעים בגן הילדים המנוהל על ידי הנתבעת.

במסגרת הסכם זה, נקבע כי לוח החופשות יהיה בהתאם לפירוט , שתואם למעשה את החופשות של גני משרד התעשייה המסחר והתעסוקה, ואולם הנתבעת הפרה את ההסכם בכך שביקשה ליטול חופשות אחרות ונוספות, ומשסירב התובע להסכים לכך, הודיעה לו כי מדובר בגן פרטי וכי תפעל בהתאם לשיקול דעתה. התובע אף אפשר ביקש להגיע להסדר עם הנתבעת, במקום שזו תממן עלות מטפלת עבור בתו ביחס לאותם שני ימי חופשה, אך הנתבעת סירבה.

עוד נטען בכתב התביעה כי נוכח האירועים דנן, סבלה בתם של התובעים מיחס קר בגן והתובעים בחרו שלא להמשיך ולשלוח את בתם לגן זה.

לטענת הנתבעת אין כל ממש בטענות התובעים וההסכם מעולם לא הופר על ידה.

בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי בפועל לא יצאה לחופשה בגינה טענו התובעים כי הם בוחרים להוציא את בתם מן הגן, כי ההתנהלות ביחס לימי החופשה בחג הסוכות נעשתה בתאום עם הורי הגן ומתוך מחשבה כי חלף ניהול בחצאי ימים במהלך החג, יופעל הגן בהיקף מלא, וחלף כך, יהיה הגן סגור בשני ימי שישי, בהם רוב ההורים אינם עובדים.

בנוסף, טענה הנתבעת כי אין להורות על השבת כספי הביטוח וההרשמה כאשר נקבע בהסכם שהללו לא יושבו, וכי התובע חייב בתשלום הודעה מוקדמת.

על כל אלו הוסיפה הנתבעת בכתב הגנתה כי אין כל ממש בסכומים הנתבעים על ידי התובע.

התובעת הוסיפה והגישה כתב תביעה שכנגד במסגרת טענה כי על התובעים לשלם לידיה את הכספים הנקובים בהסכם ההתקשרות, הוצאות משפט ופיצוי בגין נזקים נוספים. התובעים לא הגישו כתב הגנה לכתב התביעה שכנגד, אך בהמשך לדיון נוסף שנקבע , הוסיף התובע ועתר כי יראו את כתב התביעה ככתב הגנתו לכתב התביעה שכנגד.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את דברי הצדדים בפני , באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות בכל הנוגע לתביעתם הכספית של התובעים. בכל הנוגע לתביעה שכנגד אני סבורה כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי. להלן יפורטו הטעמים להחלטתי זו.

בכתב התביעה תארו התובעים שני אירועים מרכזיים. האחד הוא האירוע בתחילת שנת הלימודים במסגרתו צומצמו שעות העבודה בניגוד לנוהלי משרד העבודה, והשני שאלת היקף שעות העבודה וימי החופשה במהלך חג הסוכות.

בכל הנוגע לאירוע תחילת שנת הלימודים, שהרי על אף העובדה כי התובעים ציינו את ההתרחשויות במסגרת כתב התביעה, והנתבעת אף התייחסה לכך, שהרי דומה כי ככל שאירוע זה היה אירוע ספוראדי, לא היה זה מוביל לסיום התקשרותם של הצדדים או הגשת התביעות ההדדיות.

התובעים אף מציינים בכתב התביעה כי בחרו להעביר אירוע זה, על סדר היום מתוך תקווה כי מדובר באירוע חריג (סעיף 5 לכתב התביעה).

מצאתי כי מהות המחלוקת העובדתית שבין הצדדים עניינה ימי החופשה במהלך חופשת הסוכות.

בדיון בפני עלה כי אכן לוח החופשות המתייחס לגן הוא זה החל על המשפחתונים המפוקחים על ידי משרד התעשייה והמסחר והתעסוקה. הגם שמדובר בנוהל או בלוח חופשות שאינו מחייב את הנתבעת מכוח הוראות הדין, שהרי במקום שבו הוסכם בין הצדדים כי הנתבעת תתנהל בהתאם ללוח זה, שהרי עסקינן בהסכמה חוזית שיש לפעול על פיה.

נוכח כך, השאלה המהותית הינה האם הפרה הנתבעת את ההסכם הפרה יסודית המזכה את התובעים בתשלום כלשהו, אלא לכל הפחות בהשבת הכספים ששולמו על ידם והמתייחסים ליתרת שנת הלימודים כמו גם השבת ההמחאות שלא נפרעו.

בניגוד לטענות התובעים, איני סבורה כי מדובר בהפרה יסודית של ההסכם על ידי הנתבעת.

נספח 3 לכתב התביעה, ובו הצעת הנתבעת, הינו בגדר בדיקת היתכנות ואפשרות. החלופה הראשונה שנמנתה במסגרתו היא זו הכלולה גם בלוח החופשות של משרד התעשייה ובמסגרתה יפעל הגן חמישה ימים עד השעה 12:00, וביום נוסף תהא הנתבעת בחופש.

חלופה השנייה, הגם שאינה מופיעה בגדר האופציות של משרד התעשייה, היתה כפופה לשיקול דעת ההורים וכללה חמישה ימי עבודה מלאים של הגן , עד השעה 16:00, וכנגדם שני ימי חופשה בימי שישי.