אוסלו איידין נ' מדינת ישראל ואח'

החלטה

בפניי בקשת המדינה (הנתבעת 1) להורות לבאי כוח התובעים להציג ייפוי כוח עדכני וחתום כדין.

המדובר בתובענה שהגיש עובד זר כנגד מעסיקו וכנגד המדינה בגין נזקים שנגרמו לו לכאורה בשל כליאתו שלא כדין.

התובעים טענו כדלקמן:

הם מותירים את הבקשה לשיקול דעתו של ביהמ"ש ובלבד שלאחר הצגת ייפויי הכוח תחויב המדינה בהוצאות גבוהות ושיינתנו לבא כוחם 45 ימים לשם הגשת ייפויי הכוח החדשים.

כמו כן, טענו התובעים כי אין כל מקום לבקשה שכן בעת שלב ההוכחות יתייצבו התובעים בפני ביהמ"ש ויאשרו את דבר ייצוגם מבלי שיהיה צורך בהוצאות הכרוכות באימות ייפויי הכוח החדשים בחו"ל (תעא (ב"ש) 3098-08 נגריית חזן אילת (1994) אילת נ' פאבל בוטנרי [פורסם בנבו]). אציין כי עד למתן הודעה זו הודיע בא כוח התובעים מספר פעמים כי התובעים לא יתייצבו לעדות, אך הוא יוכל להוכיח את תביעתו גם ללא עדותם.

תקנה 472 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 תוקנה כך שהיום אין עוד כל חובה בהגשת ייפויי כוח בכתב לתיק ביהמ"ש עם הגשת ההליך ודי בהצהרה של עורך הדין לעניין. גם בעבר נפסק ע"י ביהמ"ש העליון כי אין בהיעדרו של יפוי כוח כדי לפגוע בתוקף הרשאה (עא 23/83 סוזן ריטה יוחימק נ' תרז קדם , לח (4) 309 [פורסם בנבו])

בא כוח התובעים ייצג את התובעים בתיקים אחרים בפני בית הדין לעבודה מבלי שהוטל ספק בכשרות הייצוג.

בהודעה מיום 3.6.12 הודיעה המדינה כי היא עומדת על המצאת ייפויי הכוח העדכניים בשל רצונה לוודא כי התובעים שהינם אזרחי ותושבי חוץ עומדים על תביעתם, ולהבטיח כי תוצאותיו של ההליך יהיו בעלות נפקות פרקטית לגבי הצדדים. המדינה אף הפנתה להליכים קודמים בהם "ייצג" בא כוח התובעים לקוח אחר, ללא ייפוי כוח, ואותו לקוח טען בסופו של יום כי לא נתן הרשאה לייצוגו.

דיון והחלטה

תקנה 472 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כדלקמן:

472.כל פעולה בבית משפט הנדרשת מאת בעל דין או המותרת לו על פי דין, רשאי בעל דין לעשותה בין בעצמו ובין על ידי עורך דין שהודיע בכתב הטענות הראשון שהוא מגיש, שיש בידיו ובידי עורכי הדין הכלולים ברשימה כאמור בתקנה 472א ייפוי כוח מטעם בעל הדין, והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת בכל דין; אין בהוראת תקנה זו כדי למנוע מבית המשפט לחייב, ביזמתו או לפי בקשה, את המצאת ייפוי הכוח לכל בעל דין או לבית המשפט.

בלא הרשאה פורמאלית אין עורך דין מוסמך לייצג לקוח ולפעול בשמו ובמקומו לצורך כל עניין, לרבות לצורך הליך משפטי, שאלת קיומה של הרשאה כאמור היא שאלה שבעובדה הטעונה הוכחה (רעא (י-ם) 842/00 "רסקו" חברה להתישבות חקלאית ועירונית בע"מ נ' מאיר צויקל [פורסם בנבו])

בשנת התשס"ה שונתה תקנה 472 לתקסד"א ובוטלה החובה להגיש ייפוי כוח עם פתיחת ההליך ונקבע בה כי מספיק שעוה"ד הודיע בכתב הטענות הראשון שהוא מגיש שיש בידיו ייפוי כוח מטעם בעל הדין. אולם לבית המשפט הסמכות להורות על המצאת ייפוי כוח לכל בעל דין או לבית המשפט (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית התשס"ט) עמ' 702).

כאשר מדובר באדם שאינו אזרח ישראלי, אינו מתגורר בישראל וייתכן שאף אינו מתכוון להגיע לישראל בעת ניהול התביעה, קיים צורך בהצגת ראיות ברורות ומשכנעות להוכחת תוקפו של ייפוי הכוח, על מנת שלא ייווצר מצב שבו ההליך מנוהל שלא על דעתו של התובע. (תא (ת"א) 42049-02-10 פטאר פטרוב נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו]).

בשורה של פסקי דין שניתנו על ידי ערכאות שונות, בהם ייצג בא כוח התובעים (בתיק דנן) לקוחות שונים, התעוררו ספקות בדבר תוקפם של ייפוי הכוח שהוצגו או ההרשאה של בא כוח התובעים לייצג. (בר"ע 33787-08-10 חכשורי חברה להנדסה ולבניין בע"מ נ' קסקין [פורסם בנבו] , ראו סעיף 10; פסק דין שניתן על ידי כב' הנשיאה (בדימוס) השופטת פוגל ביום 19/8/09 שניתן במסגרת בש"א 4979/09 בתיק ע"ב 3028/07 בילאוגלו בחרי נ' פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניה בע"מ [פורסם בנבו]; בת"א (ת.א.) 158736-09 קסקין נ' מדינת ישראל ואח', מיום 10.4.12; תא (ת"א) 17667-09-09 דימיטאר סטאנב נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו]).

לאור כל האמור לעיל, ובהינתן כי בנסיבות המקרה לא ברור אם התובעים אכן מילאו ידיו של עו"ד מיסיוק לפעול בשמם בתובענה זו, וכן נוכח פסיקות דומות בתיקים מקבילים באותן סוגיות לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לה ובתשובת המבקשת (התובעת) הגעתי לכלל החלטה כדלקמן:

מכח סמכותי על פי תקנה 472 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 אני מורה לעו"ד מיסיוק להמציא לתיק בית המשפט ייפוי כוח ספציפי בו יצוין במפורש כי התובעים הסמיכו אותו לטפל בהגשת התובענה דנן, וזאת עד ליום 31.10.12. ייפוי הכוח יאומת כנדרש בסעיף 30 לפקודת הראיות.

ניתנה היום, ו' תמוז תשע"ב, 26 יוני 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: