אוסטרובסקי נ' סלום

פסק דין

1. א.בתיק זה הגישה התובעת תביעה כנגד הנתבע בטענה כי זייף את חתימתה על אישור מסירה המאשר קבלת מסמכי הוצל"פ שנשלחו לתובעת בגין חובה כערבה לחוב חברת רדוגה שילוט ופרסום בע"מ (להלן –"חברת רדוגה").

אישור המסירה צורף לתביעה וסומן "א".

ב.הנתבע עבד באותה עת בביצוע מסירות של כתבי בי דין, ובמסגרת זו ביצע גם מסירה מטעם משרד עו"ד פינגרר אשר ייצג את בנק דיסקונט והגיש תביעה כספית כנגד חברת רדוגה וכנגד התובעת בגין חוב לבנק שנוצר בחשבון הבנק של חברת רדוגה.

2.אין מחלוקת כי על אישור המסירה מצויינת הכתובת רחוב אבא הילל סילבר 29/9 חיפה, וכן מצויין על האישור כי מסמכי בי דין נמסרו לאוסטרובסקי אנה (התובעת) ובצד המודפס : "חתימת המקבל" – מופיע השם "אנה".

טוענת התובעת כי זו אינה חתימתה, כי היא לא התגוררה באותה עת בכתובת זו כי עזבה אותה מספר חודשים קודם לכן ועברה להתגורר ברחוב הפרחים 1 חיפה ולכן מסקנתה של התובעת היא "...כי הנתבע היה זה שהיה אמור לבצע את המסירה ומן הסתם היה זה שזייף את חתימתה של התובעת על אישור המסירה".

ר' ס' 6 לתביעה.

התביעה הוגשה בסדר דין מהיר ונתמכה בתצהיר אימות של התובעת אשר לא הגישה תצהיר נוסף מטעמה או מטעם מישהו אחר.

עוד טוענת התובעת כי כתוצאה מזיוף חתימתה על האישור, נמשכו הליכי ההוצל"פ, ובין היתר הוצא נגדה צו עיכוב יציאה אשר עיכב את נסיעתה לחו"ל והיא נאלצה לשלם כספים ונגרמה לה עוגמת נפש בגין צו העיכוב שהוצא – על בסיס זיוף חתימתה.

יצויין כי התובעת אינה טוענת כי לא הייתה חייבת לבנק את סכום התביעה ואינה טוענת כי שילמה כספים שלא הגיעו ממנה כדין בהתאם להתחייבותה כלפי הבנק.

3.הנתבע טוען כי באותה עת כבר היה עורך דין וביצע כ-10 מסירות ביום, ואינו יכול לזכור את המסירה הנדונה, וכן כי התובעת לא הודיעה על שינוי כתובתה לבנק, כי מה שהיא שילמה-היא שילמה כדין, וכי לא נגרם לתובעת כל נזק.

4.לאחר העיון בחומר שבפניי אני סבור כי יש לדחות את התביעה.

5.דיון בטענות הצדדים-טענות הזיוף:

א.לבד מהכלל כי על התובע להוכיח את כל יסודות תביעתו, הרי מוטל עליו נטל הוכחה מוגבר בעת שהוא טוען טענת זיוף.

ר' בעניין זה בספרו של כב' הש' קדמי "על הראיות" מהד' מחודשת, תש"ע-2009 חלק רביעי עמ' 1748 סע' 11 ובפסה"ד בה"ש (103).

לפיכך אם טוענת התובעת כי הנתבע זייף את חתימתה עליה להוכיח זאת בנטל הוכחה מוגבר.

ב.אלא שבעניינו לא רק שהתובעת לא הרימה נטל זה, היא אף לא הציגה כל הוכחה כי הנתבע זייף את חתימתה.

אין די באמירה כללית ביחס לנתבע - "...ומן הסתם היה זה שזייף את חתימתה של התובעת...".

(עמ' 6 לכתב ההגנה – שאומת בתצהירה).

ג.לא זו אף זו: