אונפוס אביטן נ' אס. טי. אינטרנשיונל (שם טוב) בע"מ

החלטה

1.לפני בקשה למתן צו לגילוי מסמכים ספציפי שהוגשה על ידי המבקשת (להלן: "התובעת") במסגרתה מתבקש בית הדין להורות למשיבה לגלות הסכם שנחתם בין המשיבה (להלן: "הנתבעת") לבין חברת שמיר (צד ג') ו/או לחשוף ההסכם לעיני ביה"ד בלבד.

2.במסגרת כתב התביעה ביקשה המבקשת לחייב את המשיבה בתשלום עמלות המגיעות לה לטענתה לאחר סיום עבודתה בנתבעת בגין עסקאות שלטענת התובעת ביצעה במהלך עבודתה.

3.במסגרת בקשתה טענה התובעת כי השיקול המרכזי בסוגיית מתן צו לגילוי מסמכים היא שאלת הרלוונטיות המסמכים לדיון באופן שגילוים ייעל ויקדם את הדיון.

את שאלת הרלוונטיות טוענת המבקשת יש לבחון לאור טענות הנתבעת לפיהן קיבלה תמורה מחברת שמיר עבור ההמחאות נשוא התביעה.

במסגרת בקשתה הבהירה התובעת כי אין לה התנגדות שההסכם יובא לעיני בית הדין בלבד, לרבות חלק או חלקים רלוונטיים מההסכם המתייחסים לתמורה, להתחשבנות בין הצדדים וחשבון הבנק שנפתח בהתאם להסכם, לרבות כל חלק בהסכם הקשור להמחאות דחויות מלקוחות הנתבעת שלטענתה העבירה לחברת שמיר ואשר הופקדו ב"חשבון מתרכז".

עוד טענה התובעת כי בקשה זו מוגשת כעת לאור העובדה כי רק ביום ההוכחות נזכרו עדי הנתבעת לציין לראשונה כי בהתאם להסכם עם חברת שמיר נפתח חשבון בנק על שם הנתבעת אליו מופקדות ההמחאות הדחויות מלקוחות הנתבעת, לרבות המחאות נשוא התביעה. לאחר ישיבת ההוכחות צירפה הנתבעת מסמך מאת עו"ד יאיר דיסני היועץ המשפטי של חברת שמיר המופנה לבאת כוח הנתבעת בו נרשם כי בהתאם להסכם שנחתם בין הנתבעת לחברת שמיר נפתח חשבון מתרכז על שמה של הנתבעת בבנק לאומי סניף עפולה ובו מופקדים המחאות שנמסרו על ידי הנתבעת לחברת שמיר.

התובעת הוסיפה כי עת חשפה הנתבעת טפח מהמידע הכלול בהסכם שאינו סודי כדי לשרת טענות הגנתה, עליה לגלות טפחיים ולתובעת זכות לעיין בהסכם ו/או לכל הפחות בחלקים הרלוונטיים ממנו לתביעה.

4.ביום ה- 5/1/14 הגישה הנתבעת תגובתה לבקשה במסגרתה טענה כי כל הפסיקה אליה הפנתה התובעת במסגרת בקשתה איננה רלוונטית לשלב שבו נמצא התיק דנן שהרי מדובר בשלבים מתקדמים של התיק לאחר שעדי התובעת והנתבעת נחקרו.

הנתבעת טענה כי השאלה המרכזית העומדת בפני בית הדין הנכבד הינה האם זכאית התובעת לקבלת עמלות בגין עסקאות אותם ביצעה, כאשר התובעת לא הרימה את נטל הראיה בתביעתה ועל כן במסגרת מקצה שיפורים מבקשת התובעת לגעת בעניינים שאינם מעניינה ואינם רלוונטיים לשאלה שבמחלוקת תיק זה ונסיונה כעת להישען על ההסכם הוא בבחינת מסע דייג.

הנתבעת לא הצהירה בתצהיר גילוי מסמכים על הסכם המכר שכן לדידה אין הוא רלוונטי לתביעה, כאשר התובעת איננה צד להסכם. מדובר בפגיעה בצדדים שלישיים, כאשר על פי הסכם המכר כל צד התחייב שלא לחשוף או לגלות את פרטי ההסכם אלא בהסכמת הצד שכנגד מראש ובכתב.

המסגרת הנורמטיבית

5.תקנה 46 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 קובעת כי בית הדין רשאי ליתן צו לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות.

תכליתה המרכזית של תקנה זו היא להביא לחשיפת האמת ולעשיית צדק בהליך השיפוטי, כמו גם לייעול הדיון על ידי ניהולו "בקלפים גלויים" (ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ – יהודה פלצ'י, ניתן ביום 21.9.1010).

המבחן שנקבע בפסיקה לדיון בבקשה לגילוי מסמכים הוא מבחן כפול:

ראשית, מבחן הרלבנטיות על שני היבטיו, היינו האם קיימת "זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי" (ההיבט הצר) ומהי מידת תרומת הגילוי לקיומו של דיון יעיל בהתחשב בכלל נסיבות ההליך (ההיבט הרחב), (ע"ע 494/06 מדינת ישראל, נציבות המים – קלרק אבנצ'יק, ניתן ביום 28.3.2007).

שנית, האם קיימים אינטרסים נגדיים המצדיקים למנוע את הגילוי או לצמצמו – דוגמת הכבדה על הצד שכנגד, קיומו של חיסיון או פגיעה בפרטיות – תוך עריכת האיזון המתאים לנסיבותיו של כל מקרה (רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ. רנדי בע"מ, ניתן ביום 15.10.2008) מלאכת האיזון בין הזכות לפרטיות לבין הזכות לגילוי ועיון תעשה על פי אמות מידה של מידתיות, (ראה גם: עע (ארצי) 9795-01-12 גלובוס רשת בתי קולנוע בע"מ נ' מאיר מוסרי, ניתן ביום 29.3.2012).

ומן הכלל אל הפרט

6.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות וזאת מהנימוקים – שיפורטו להלן.

7.במסגרת כתב התביעה ביקשה המבקשת לחייב את המשיבה בתשלום עמלות בגין עסקאות אותן לטענתה ביצעה במהלך תקופת עבודתה ואשר מועד פרעון ההמחאות נשוא אותן עסקאות חל לאחר תקופה זו.