אונגרפלד נ' קרסנוב ואח'

המערער בעצמו.

ב"כ המשיבים: עו"ד יורם חן

פסק - דין

ההליך:

1.הערעור הוא על פסק הדין של בית משפט השלום בחדרה (כבוד השופט אהרון קפלן) מיום 21/10/2010 בת"א 7627-07-08, לפיו נדחתה תביעת המערער לפיצוי בגין התנהלות המשיבים כלפיו, באופן שיטתי ומגמתי הגורם לו נזקים.

הרקע וההליכים הקודמים:

2.המערער הוא תושב חדרה. המשיב מס' 1 הוא פקח בעיריית חדרה (להלן: המשיב או הפקח). המערער הגיש תביעה כנגד הפקח וכנגד העירייה, תחילה על בסיס עילת לשון הרע. לאחר מכן תוקנה התובענה בעילת רשלנות.

3.לשכת התביעות של משטרת ישראל הגישה כתב אישום כנגד המערער במסגרת הליך ת"פ 2684-07 בגין העלבת עובד ציבור, השוטר - עמי גטו (להלן: השוטר גטו), עבירה לפי סעיף 288 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין).

המשיב מס' 1 בתיק זה - הפקח שהיה עד לאותו אירוע ושהוביל להגשת כתב האישום, היה הפקח שמסר עדות במשטרה בפני חוקר משטרה וכן הופיע להעיד בבית המשפט בהליך הפלילי. עקב אותו הליך פלילי במסגרתו נשמעה עדות הפקח, הגיש המערער תביעה בתיק האזרחי שהוא מושא הערעור (ת"א 7627-07-08) בטענה שהפקח מתנכל לו וכי העדות שמסר במשטרה היא עדות שקר.

4.ביום 5/9/11 הרשיע בית משפט השלום (כבוד השופטת פרדלבסקי) את המערער בביצוע עבירה כנגד עובד ציבור, עבירה לפי סעיף 288 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (ת"פ 2684-07).

המערער הגיש ערעור על פסק דין זה. הערעור תלוי ועומד בבית המשפט המחוזי.

בהכרעת הדין קבע בית משפט השלום בחדרה, כי עדותו של הפקח וכן עדותו של השוטר גטו מהימנה עליו, וכי העדיף עדותם על עדות המערער. עוד קבע בית המשפט במסגרת ההליך הפלילי שככול שקיימות סתירת בין עדות הפקח לשוטר גטו, הרי אלה אינן סתירות מהותיות.

פסק הדין של הערכאה הדיונית:

5.עם הגשת התביעה על ידי המערער הגישו המשיבים בקשה לדחייה על הסף בטענה כי עדות שקר - עובדה שהוכחשה - ככול שהייתה אינה יכולה לשמש עילה בנזיקין בעילת רשלנות.

בית משפט השלום דחה הבקשה.

הגם שבית המשפט קיבל טענת המשיבה לפיה עדות בבית המשפט מוגנת על-פי סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע, ואין לעקוף הוראה זו, הרי שהגנה כזו אינה עומדת להודעה שמסר הפקח במשטרה.

וכן הורה בית המשפט שהתביעה תימשך בכל הנוגע להודעות של הפקח במשטרה ותוצאותיהן, ולטענות שזוהי טענה רשלנית.

6.משנדרש בית משפט השלום לבחון את גרסת הפקח בהודעתו במשטרה - אם זו גרסה שקרית, קבע בית המשפט שלא ניתן לקבוע כי אכן מדובר בגרסה שקרית, "מפוברקת" כטענת המערער, ולכן תביעת הרשלנות על בסיס עילת הרשלנות, נדחתה.

עוד הוסיף בית המשפט וקבע כי הנזק הנטען על ידי המערער לא הוכח.

דיון ומסקנות: