אומיד נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

רקע כללי

1.השאלה שהובאה לפתחנו - האם יש להכיר במחלת הריאה ממנה סובל התובע כמחלת מקצוע שהיא בגדר "פגיעה בעבודה" כמשמעה בפרק ה' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה-1995 או לחלופין האם מחלתו נגרמה בדרך של מיקרוטראומה.

2.תמצית העובדות כפי שהוסכמה על ידי הצדדים הייתה כדלקמן:

א.התובע יליד 30.3.1948. התובע עבד בתחום הבנייה במשך 45-46 שנים. תחילה עבד כפועל בנייה, ברזל וסבלות וב-20 השנים האחרונות כמנהל עבודה. להלן פירוט מעסיקיו:

1976-1985 מבט בניה בע"מ

1991-2008 חברת חמט בע"מ

2008-2009 ראבי חברה קבלנית בע"מ

2008-2009 עמית ושות' חברה לפיתוח בע"מ

ב.התובע נחשף לאבק, קידוחים שפלטו גז ראדון, טרפנטין, צבע, סילקה, מלט, חול, חומרי צבע, קידוחים וחפירות בקרקע ובסלע, קידוחים באבן ובבטון, סיתות בטון ואבן, ניסור לבנים.

ג.עבודת התובע הינה בסביבת עבודה פתוחה וב-20 השנים האחרונות עבד התובע כמנהל עבודה ולא בעבודה פיזית, אך שהה באתר הבנייה במשך כל שעות עבודתו.

ד.התובע עישן 5 שנים בהיותו נער.

3.על יסוד תשתית עובדתית זו התמנה מומחה רפואי על ידי בית הדין אשר התבקש להשיב על 4 שאלות בנוסח המקובל. להלן נפרט את השאלות והתשובות כפי שנתנו על ידי המומחה כאמור:

א.המומחה נשאל : "מהו הליקוי הרפואי ממנו סובל התובע ?"

על כך השיב : "התובע סובל מהתרחבות פתולוגית ממוקמת של הסימפונות (ברונכיאקטזיות) בדרגת חומרה רנטגנית קלה (טובולריות). על פי תיקו הרפואי תוארו אירועים חוזרים, לעיתים ממושכים, של שעול וליחה מוגלתית. בתקופות כאלו טופל באנטיביוטיקה ובשאיפת מרחיבי סמפונות. ברור שנעשה גילה בשנת 1996, על פי CT חזה, קיומן של ברונכיאקטזיות טובולריות באונה אמצעית של ריאה ימנית. בשנת 2003 בצילומי CT חזה תוארו, על פי ציטוט, ברונכיאקטזיות גם באזור ממוקד של ריאה שמאלית (אזור הלינגולה), בנוסף לברונכיאקטזיות הידועות באונה אמצעית מימין. תפקודי ריאה שביצע בשנים 2003, 2008 ו- 2010 הדגימו חסימה מינימאלית לא הפיכה, תפקוד מלא (כולל קיבולות, דיפוזיה וחמצון) תקין, לכידת אויר בינונית ללא חסימה – בהתאמה על פי השנים. השינויים האלו בתפקודים, שאינם עקביים, מצביעים ככל הנראה על שינויים דינמיים המתרחשים סביב החרפות זיהומיות וללא עדות לנזק תפקודי-חסימתי משמעותי וקבוע."

ב.המומחה נשאל : "האם יש קשר סיבתי בין הליקוי הרפואי ממנו סובל התובע לאופי עבודתו ?"

על כך השיב : "ברונכיאקטזיות נגרמות בדרך כלל עקב זיהומים ריאתיים חוזרים או חמורים (דלקות ריאה זיהומיות, שחפת, זיהומים חוזרים ונשנים של הסימפונות), לעתים על רקע מרכיב משפחתי גנטי או על רקע פגם גנטי. במקרים רבים הברונכיאקטזיות מופיעות דווקא באונה האמצעית מימין ובלינגולה משמאל, ללא קשר לחשיפה תעסוקתית כזו או אחרת ובמשך השנים, עקב זיהומים חוזרים ונשנים כב"מעגל קסמים", מתווספות ברונכיאקטזיות חדשות. חשיפה שאיפתית לחלקיקים איריטנטיים, כפי שהתובע היה חשוף אליהם על פי תאור העובדות משך שנות עבודתו, לא מזוהה בספרות הרפואית כגורם להופעת ברונכיאקטזיות יש-מאין או כמחלה ברונכיאקטטית תעסוקתית. יחד עם זאת חשיפה מתמשכת לשאיפת חלקיקים מגרים, בעיקר אם היא אינטנסיבית ולאורך שנים, ידוע כבעלת פוטנציאל להופעה יש-מאין של מחלה חסימתית מסוג COPD אך התובע, על פי תפקודי הריאות שבצע, איננו סובל מ- COPD . חשיפה ממושכת לאיריטנטים שאיפתיים עלולה בפוטנציה להחמיר מחלת ריאות הקיימת על רקע סיבה אחרת. בעיקר מדובר בהמרת מחלות חסימתיות מסוג אסתמה ו- COPD שהתובע לא לוקה בהן, אך לדעתי אין לשלול השפעה פוטנציאלית של חשיפה כזו, במידה והייתה אינטנסיבית ולאורך שנים רבות, גם על החמרת ברונכיאקטזיות קיימות."

ג.המומחה נשאל : "האם מצבו הרפואי נובע ממצב תחלואי טבעי ?"

על כך השיב : "אין בידי מסמכים מתיקו הרפואי שקדמו לתחילת עבודותיו המוזכרות בהחלטת בית הדין. התובע עישן על פי הרישום בתיקו הרפואי כחמש שנות חפיסה עד גיל 32, חשיפה שאינה אינטנסיבית דיה בכדי לגרום לנזק ריאתי צמית אך עלול לתרום להחמרה זמנית של ממצב קיים. כפי שציינתי בסעיף ב' אינני סבור כי התפתחותן של הברונכיאקטזיות בתובע נגרמו בשל חשיפה תעסוקתית וסביר כי הן הופיעו על רקע תחלואי טבעי. מאידך כפי שציינתי אין אפשרות לשלול החמרת מצב קיים."

ד.המומחה נשאל : "באם מצבו הרפואי נובע מאופי העבודה, האם השפעת גורמים אחרים פחותה בהרבה מהשפעת העבודה ?"