אולמרט נ' לדור ואח'

מספר בקשה:2

לפני

כב' השופטת ריבה ניב

מבקש

משה לדור

נגד

משיבים

1. אהוד אולמרט

2. הוצאת עיתון הארץ בע"מ (משיב פורמאלי)

ב"כ המבקש- עו"ד כרמית בן אליעזר, עו"ד שירלי אנגלנדר- פמת"א

ב"כ המשיב- עו"ד אלי זהר, עו"ד רקפת פלד

החלטה בבקשה לסילוק על הסף

לפני בקשה לסילוק על הסף מחמת היעדר עילה ולחלופין מחמת היות הפרסום בבחינת פרסום מותר בהתאם לס' 13 לחוק איסור לשון הרע ומחמת היעדר עילה.

1.התביעה שלפני הוגשה על ידי ראש הממשלה לשעבר, מר אהוד אולמרט, (להלן "המשיב") והיא נולדה בעקבות ראיון שנערך עם פרקליט המדינה, מר משה לדור (להלן "המבקש") - במוסף סוף השבוע של עיתון "הארץ" מיום 11/2/11. בריאיון, התייחס פרקליט המדינה, בין היתר, לעדותו המוקדמת של העד מר טלנסקי, "פרשת ההלוואה" ממר אלמליח ו"פרשת הולילנד" במסגרתה נחקר המשיב. המשיב הגיש תביעתו כנגד המבקש בעילות של הוצאת לשון הרע, הפרת חובה חקוקה ועוולה חוקתית.

2.תמצית טענות המבקש

לטענת המבקש, מדובר בריאיון שנתן במלאת 3 שנים לתפקידו ובו התייחס לסוגיות שונות המצויות במוקד עבודת הפרקליטות ובמרכז תשומת הלב והעניין הציבוריים. הראיון לא עסק במשיב אלא בחלקו הקטן. לעמדתו- לא הביע כל דיעה ולא ניסה להשפיע על ההליך הפלילי המתנהל בגין כתב האישום שהוגש כשנה ומחצה קודם לכן. יתר על כן, לשיטתו דווקא המשיב הוא המנסה להלך אימים ולהשפיע, בחזקת "הפוסל- במומו פוסל." באשר לפרסומים ולטענה כי יש בהם משום הוצאת לשון הרע, טוען המבקש כי הפרסום נושא התביעה הינו פרסום מותר כקבוע בס' 13(5), 13(7) ו-13(9) לחוק איסור לשון הרע.

3.לטענת המבקש, הראיון הוא חלק ממילוי תפקידו ובזיקה אליו: זכות הציבור לדעת כוללת גם מידע באשר לעבודת הפרקליטות והעמדות הננקטות על ידי התביעה הכללית, זאת בעיקר בעידן בו מתפרסמים דיווחים מגמתיים וחד צדדיים שהפרקליטות אינה משיבה להם.

4.עוד טען כי הדברים שפורסמו הינם דיווח נכון והוגן על מה שנאמר או אירע בישיבה פומבית של דיון משפטי. כך, בכל הנוגע לדברים שמסר ביחס לגביית עדותו של מר טלנסקי בעדות מוקדמת, הליך לגביו ניתנו שתי החלטות שיפוטיות (נספח א' לבקשה) וכך גם בקשר להלוואת מר אלמליח.

5.בכל הנוגע לפרשת הולילנד, טוען המבקש כי עיקר התייחסותו ניתנה בקשר עם הפרשה כולה, היקפה וחומרתה, ללא ציון שמות. אמירתו בקשר עם המשיב שנאמרה במענה לשאלה מפורשת סוייגה באופן ברור. כל האמירות אינן אלא חזרה על דברים שנאמרו במסגרת ישיבות פומביות בבית המשפט ולכן הינן מותרות.

6.באשר לאיסור הסוביודיצה, כאמור בס' 71 לחוק בתי המשפט טוען המבקש כי התייחס לשני עניינים: האחד – ההתייחסות להחלטה לגבות ממר טלנסקי עדות מוקדמת, והשני – התייחסותו להלוואה לכאורה שקיבל התובע ממר אלמליח. באשר לעניין הראשון, זה אושר כאמור ע"י 2 ערכאות שיפוטיו. לעניין ההלוואה- זו תוארה בעובדות כתב האישום, אך אינה במחלוקת ואינה מהווה חלק מהאישומים כנגד המשיב. לפיכך אין בפרסום לגבי שני הנושאים – כדי להשפיע על תוצאות המשפט. זאת ועוד, כבר נפסק ואף מצא ביטויו בתיקון תשס"ב לחוק, כי יש לפרש את האיסור בצמצום וכי יהא תקף רק מקום שההשפעה על ההליך הפלילי אינה ערטילאית, אלא ברמה של "קרוב לוודאי".