אוליצקי ואח' נ' אליאס פור ואח'

פסק דין

בפני שני תיקים שאוחדו ת.א. 1547-09 ות.א. 11656-09 .

ת.א 1547-09

התובע מבקש לחייב את הנתבעת במסגרת תיק זה בסך 189,000 ₪ .

על פי כתב התביעה, ביום 17.12.08 כרתו התובעים חוזה עם נתבעת 1 לרכישת הדירה בת 4 חדרים ברח' חיים תורן 12/12 ירושלים. החוזה נוסח ע"י ב"כ הנתבעת 1, עו"ד אילן שפירא.

בס' 2 לחוזה התחייבה המוכרת לרשום את כל זכויותיה בדירה ע"ש התובעים לא יאוחר מיום 31.7.07 אולם, למרות שמלוא התמורה שולמה בזמן ולפני זמן רב, טרם נרשמו הזכויות בדירה ע"ש התובעים.

טרם כניסתם של התובעים לדירה נודע להם על רטיבות בה.בכתב התביעה נטען עוד שס' 8ב לחוזה מקים אחריות לנתבעים על כל מום נסתר בדירה שהנתבעים ידעו עליו ולא הודיעו. בהתאם לכך, שלחו התובעים שני מכתבים בתאריכים 17.6.07 ו-10.7.07 בנוגע למום שנתגלה אולם לא נענו.התובעים אף פנו לנתבעים מספר פעמים בע"פ, ללא הועיל.

ב-18.2.08 פנה ב"כ התובעים לב"כ הנתבעים בכתב, והצביע על כך שהנתבעים מפרים חוזה.

רק ב-16.3.08 נתקבלה תשובה מהנתבעים ולפיה נציגה של הנתבעת אמור לטפל בעניין הרטיבות והרישום מתעכב בשל דרישת מסמכים מרשויות מס שבח. בו ביום נתבקש ב"כ הנתבעת לשלוח העתק מדרישת מס שבח, בקשה זו לא נענתה ולא נשלחו מסמכים אלו.

לאחר חודשיים, ביום 5.5.08 פנה ב"כ התובעים לב"כ הנתבעת שוב בעניין הרישום והרטיבות. ביום 25.6.08 נתקבל מכתב מב"כ הנתבעת ממנו עולה כי הרישום מתעכב בשל אי קבלת אישור מס שבח.

ב-9/08 התקבל אצל ב"כ התובעים מכתב מב"כ הנתבעת מיום 8.9.08 ובו טפסים של החברה המשכנת, שעליהם התבקשו התובעים לחתום. הם שלחום חתומים כבר ב-22.9.08, אבל נתברר שלא ניתן היה להחתים את ועד הבית על אישור העדר חובות מאחר והנתבעת השאירה חוב גדול לוועד הבית.

בינתיים טיפלו התובעים ברטיבות בעצמם ושלמו לבעלי מקצוע ,לגרסתם,סך 24,000 ₪.

בס' 18 נקבע פיצוי מוסכם של 165,000 ₪ על הפרה יסודית של ההסכם ללא הוכחת נזק. לפי ס' 17 לחוזה, התחייבות הנתבעת בס' 2 לחוזה לרשום זכויות התובעים בדירה עד ל-31.7.07 מהווה הפרה יסודית של החוזה.

בכתב ההגנה נטען כי, התובעים הם שהפרו את החוזה הפרה יסודית בכך שלא שילמו את כל תשלומיהם במועד.לטענת הנתבעים ההסכם בין הנתבעים לתובעים נערך ב-17.12.06 ולא כאמור בכתב התביעה,

עו"ד אילן שפירא ייצג את שני הצדדים כולל את התובעים עצמם בהתקשרות בהסכם.החזקה בדירה נמסרה לתובעים ביום 26.6.07, היינו לאחר המכתב הראשון שנטען כי נשלח ע"י התובעים.

בס' 8 לחוזה הצהירו התובעים כי הם רוכשים את הדירה במצבה, וכי הם מוותרים על כל טענת מום למעט מום נסתר אם היה ידוע למוכרים. הדברים מעידים על כך כי התובעים ידעו על מצב הדירה לאשורה.

הנתבעים התייחסו לבעיות התובעים, ולראיה, הנתבעת 1 הביאה עוד לפני כניסת התובעים לדירה את קבלן האיטום אבנר חסנו וכן מהנדס בשם אלכסנדר שטיינין למתן חוות דעת ולטיפול בבעיית הרטיבות במרפסת (קבלן האיטום מר אבנר חסנו שהוזמן על ידה לטפל בבעיה ולתקנה, הגיע לדירה שבה כבר התגוררו התובעים אך הם מנעו ממנו את הכניסה), בנוסף טיפלה הנתבעת 1 בדוד השמש וכן במערכת החימום שבדירה באמצעות אינסטלאטור בשם יעקבי .

כשהתברר במועד מאוחר יותר כי יש בעיה נוספת של רטיבות, נשלח קבלן האיטום שוב לטפל בה ולתקן את המרפסת כולה על ידי מילוי המשיקים בעזרת חומר איטום לפי הוראות המהנדס. התובעת 1 דחתה אותו ואמרה שהיא רוצה להחליף את המרצפות עצמן (דבר שהנתבעת לא מחויבת בו).

לעניין החובות לוועד הבית, טוענים הנתבעים כי כבר במועד כניסת התובעים לדירה נערכה שיחה עם הגברת מינלה נציגת ועד הבית, שהודיעה בנוכחות שוכרת הדירה הגברת אריקה כי אין שום חוב לוועד הבית.

לסיכום טוענים הנתבעים כי אם בכלל נגרם נזק, הרי הדבר נגרם בשל 'אשם תורם' ובשל איחור בתשלומים, ולכן דין התביעה הכספית להידחות מחוסר תו"ל.