אוליד אנדרה נ' הסנדלריה והמפתח - ברונשטיין אבי

החלטה

לפנינו בקשה מטעם התובע לקבוע כי הנתבע מנוע מלהעלות טענות עובדתיות שונות במהלך הדיון שלפנינו, זאת מכח הכלל בדבר מעשה בית דין והשתק פלוגתא.

העובדות

בתיק זה הוגשה תביעה ע"י התובע כנגד הנתבע, מעסיקו, בגין זכויות מכח משפט העבודה.

בתאריך 23/10/08 התקיים דיון מוקדם בו נקבעו הפלוגתאות בתיק (בפני כב' השופטת רימון קפלן). בין היתר נקבעה כפלוגתא השאלה - האם התובע פוטר בנסיבות המצדיקות שלילת פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת. בהתייחס לכך, נטען ע"י הנתבע בכתב הגנתו כי התובע פוטר על ידו לאחר שהתברר לו שהתובע גנב ממנו ציוד. לטענת הנתבע, בנסיבות אלו התובע אינו זכאי לפיצויי פיטורים והודעה מוקדמת.

במהלך הדיון הודיע ב"כ הנתבע כי הנתבע הגיש נגד התובע תביעה בבית משפט השלום בחדרה, ת.א. 1381/08, בעניין הנזקים אשר נגרמו לו, לטענתו, עקב גניבת הציוד (להלן: "תביעת הנזיקין").

בדיון נוסף שהתקיים בתאריך 11/5/09 הודיעה ב"כ התובע כי תביעת הנזיקין שהוגשה נגד מרשה נדחתה בתאריך 22/3/09 והגישה את פסק הדין (ת/1). יצוין כי לא הוגש ערעור על פסק הדין ובכל מקרה פסק הדין נכון להיום הוא פסק דין חלוט.

בהחלטתנו מיום 15/9/09 התרנו לתובע לתקן את כתב התביעה כאשר התיקון נגע לפסק הדין שניתן בתביעה הנזיקית תוך הוספת טענות של מעשה בית דין והשתק פלוגתא. מהטעמים שפורטו באותה החלטה התרנו את תיקון כתב התביעה ובהתאם הוגש כתב הגנה מתוקן.

מסגרת הבקשה שלפנינו

בדיון מיום 18/4/10 קבענו כי יש מקום להכריע בטענה בדבר מעשה בית דין והשתק פלוגתא בטרם הגשת תצהירים משלימים וקיום דיון הוכחות, זאת על מנת לתחם את הנושאים לגביהם נדרשים הצדדים להביא ראיות. משכך, הורינו לצדדים להגיש סיכומים בנושא זה.

התובע טען בסיכומיו לעניין זה, כי במסגרת התביעה הנזיקית הכריע בימ"ש השלום בטענות הנתבע לפיהן התובע גנב מחנותו ציוד, טענות המועלות על ידו גם בהליך שלפנינו. בימ"ש השלום קיים דיון ענייני בשאלה, נימק בפסק דינו את הסיבות לדחיית טענות המעסיק, כשהוא מקבל את גרסת התובע ודוחה את גרסת הנתבע.

לטענת התובע, בענייננו מתקיימים התנאים שנקבעו בפסיקה להתקיימות הכלל בדבר השתק פלוגתא ובין היתר הכלל בדבר קביעת ממצא פוזיטיבי . לאור זאת, מושתק הנתבע מלהעלות את הפלוגתא האם התובע ביצע את המעשים המיוחסים לו בכתב ההגנה מחמת מעשה בית דין.

הנתבע טען בסיכומיו, כי בימ"ש השלום לא קבע בפסק דינו כל ממצא פוזיטיבי בעניין הגניבות אלא דחה את התביעה הנזיקית מחמת חוסר הוכחה ועל כן לא התקיימו התנאים הנדרשים ליישום הכלל בדבר מעשה בית דין והשתק פלוגתא.

דיון והכרעה

לעניין הכלל בדבר מעשה בית דין נקבע בפסיקת בית הדין הארצי עב"ל 765/07 עווני אבו הדואן נ' המוסד לביטוח לאומי, מתאריך 4/9/08. :

עב"ל 765/07 עווני אבו הדואן נ' המוסד לביטוח לאומי, מתאריך 4/9/08.

"ניתן לבסס טענה של מעשה בית דין על שני אדנים נפרדים, המבוססים על אותם שיקולים – השתק עילה והשתק פלוגתא. השתק עילה מקים מחסום דיוני לפני כל תביעה נוספת באותה עילה שמוצתה בפסק דין קודם, לאחר שהתביעה נדונה לגופה והוכרעה על ידי בית משפט מוסמך, ומונע מבעד הצדדים או חליפיהם לחזור ולתבוע בשל אותה עילה, אפילו אם הם מבקשים להעמיד למחלוקת פלוגתאות שלא הועלו בתובענה הראשונה.

השתק פלוגתא, לעומת זאת, מקים מחסום דיוני לפני כל אחד מבעלי הדין המבקש להתדיין שוב באותה פלוגתא שנדונה והוכרעה בפסק דין קודם, גם כאשר מבוססת ההתדיינות השניה על עילת תביעת שונה".

בית המשפט העליון ע"א 10443/08 זהבה לופו נ' בנק איגוד ואח', מתאריך 30/6/10. עמד על הראציונאל העומד מאחורי כלל זה:

ע"א 10443/08 זהבה לופו נ' בנק איגוד ואח', מתאריך 30/6/10.