אוליאל נפתלי נ' משרד הבטחון

פסק דין

זו עתירה של נכה צה"ל בדרגת נכות 100%+. זו דרגת נכות הגבוהה ביותר שבצידה תגמולים שונים. העותר היה שנים רבות בבית חולים ולאחר מכן לבקשת משפחתו הועבר להתגורר בביתו והדיור שנרכש, נרכש בסיוע משרד הביטחון.

מצבו של הנכה, העותר, ככל הנראה לא מאפשר להסתפק בתנאי הדיור הקיימים ויש צורך בהתאמת הדיור למצבו הרפואי. נוכח זה נעשתה פנייה למשרד הביטחון לממן עלויות דירה חדשה בקיזוז הסכום שהתקבל ממכירת הדירה הנוכחית. הבקשה נבחנה, הועברה לבירור בוועדה המקצועית הבכירה ביותר (ברשות שופט בדימוס) שפועלת במסגרת אגף השיקום. הוועדה בחנה את הבקשה והחליטה לסרב לה.

טעמי הסירוב הם אלה. ראשית ביחס לעותר מוצו כל אפשרויות המענקים לרכישת דירה המוקנות לנכה בדרגתו. שנית, חוות דעת של אנשי מקצוע מראות שניתן להתאים את דירת המגורים הנוכחית לצרכים הרפואיים של העותר בעלויות מסוימות שמשרד הביטחון מוכן לשאת בהן. אלא שאשת העותר מתנגדת לפתרון הזה בטענה שמרחב המחיה האישי שלה בדירה יצטמצם מאוד. משרד הביטחון מוכן להציע השתתפות או נשיאה בעלות של דירה שכורה בשכירות לטווח ארוך אך גם פתרון זה משפחת העותר איננה מקבלת. שלישית, הוועדה מציינת שלפניה נטען מפי משפחת העותר שטיב הנכות שלו אינו מוגדר כהלכה במשרד הביטחון (הוא מוגדר כפגוע ראש קשה ואילו המשפחה טוענת שהוא גם קוואדרופלג) ואפילו תאמר שמשרד הביטחון שינה את הגדרת הנכות, לא הוענקו כל הזכויות המגיעות בגין נכות מורחבת זאת.הוועדה סברה שהזכויות בגין ההגדרה המחודשת של הנכות צריכות להיתבע במסלול משפטי הולם ואין הדבר נתון לשיקול דעת הוועדה.

לא מצאתי בעתירה נימוק או ציון עובדה המגלה שהעותר לא קיבל את מלוא זכויות העזרה המגיעות לו. הלכה למעשה טוען בא כח העותר שתי טענות. הטענה האחת היא שעניין כעניינו של העותר היה צריך להתברר לפני וועדה הקרויה "הוועדה המחוזית" שמסמכותה גם להעביר את הדיון ל"וועדה העליונה". במקום שהעניין התברר לפני אותה וועדה העבירו אותו ל"ועדת למ"ד" (אותה וועדה שהמלצתה נזכרת לעיל). הטענה השניה היא שגם בהחלטת וועדת למד נפל פגם שכן במקום לבחון את השאלה האם יש מקום להיענות לבקשה של העותר בעניין מענק לרכישת דירה נתפסה וועדת למד בטענה משנית של המשפחה בעניין הגדרת נכותו של העותר ומיצוי ההטבות בשל כך.

בעניין היחס שבין ה"וועדה המחוזית" לבין "וועדת למד" הראתה באת כח משרד הביטחון שהראשונה עניינה בנכויות קלות יותר מנכותו של העותר ואילו עניינו של העותר אכן צריך היה לבוא לפני "וועדת למד".

לעניין החלטת או המלצת וועדת למד. לא נראה לי שהוועדה השתיתה את החלטתה על נימוק שאינו ענייני. לפני הוועדה נפרשה מלוא היריעה העובדתית לרבות חוות הדעת של המרפא בעיסוק שעליו נסמכת המשפחה בבקשתה. היא הגיעה למסקנה שאפשר למצוא פתרון לבעיית השיכון של העותר במסגרת הדירה הקיימת או במסגרת של שכירת דירה והמליצה למשפחה לקבל את אחד משני הפתרונות. לי כשופט שצריך לבחון את סבירות שיקול הדעת של הוועדה אין כל סיבה לקבוע ששיקול הדעת הזה חורג מגדר הסביר.

הערת הוועדה בעניין טיב הנכות של העותר מקובלת עלי. אכן אם שונתה הגדרת הנכות ואם השינוי יכול להביא להקניית מענקים או הטבות נוספות (בין בהווה ובין בדיעבד) הדבר צריך להיבדק במישור המנהלי והשיפוטי הנוגע לכך. מובן שאם המשפחה לא תגיע לסיפוקה בהקשר להליכים אלה תוכל לפנות לבית המשפט בבקשת סעד.

העתירה שלפני כלל אינה נוגעת לסעד הקשור בהגדרת הנכות החדשה.

לפני סיום אציין שמפי אשת העותר שמעתי שכאילו עד הנה לא ניתן לה כל מענק מן המענקים שמגיעים לנכה בדרגת הנכות של העותר. לעניין זה אין סימוכין בחומר שלפני וגם אין סימוכין בתצהיר שנלווה לעתירה ועל כן אינני יכול לקבוע אותו כממצא.

אני דוחה את העתירה. אין צו להוצאות.

ניתנה והודעה היום י"ח שבט תש"ע, 02/02/2010 במעמד הנוכחים.

עודד מודריק, שופט

הוקלד על ידי: חסידה כהן התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: