אולגה ואח' נ' כהן

פסק דין

בפניי תביעה כספית ע"ס 3,700 ₪ שעניינה תאונת דרכים מיום 09.01.2009.

על פי הנטען בכתב התביעה, במועד הנקוב, נהגה התובעת 1 ברכבה בנסיעה ישר. לפתע, רכב הנתבע שנסע מאחורי רכב התובעים פגע בו בחלקו האחורי.

התובעים קיבלו פיצוי בגין הנזקים הישירים שנגרמו לרכבם כתוצאה מהתאונה, מהמבטחת שלהם. אי-לכך, הם עותרים בתביעה דנן לקבלת פיצוי בגין הנזקים העקיפים על פי אישור הפסדים שצורף לכתב התביעה, לפי הפירוט הבא: השתתפות עצמית בסך 1,503 ₪; השתתפות עצמית ירידת ערך בסך 1,444 ₪ והפסד הנחת תביעות בסך 750 ₪; ובסה"כ 3,700 ₪.

תחילה הוגשה תביעה כנגד מר לירון כהן, אחיו של הנתבע, וכנגדו ניתן ביום 13.12.10 פסק דין בהעדר התייצבות.

כהן לירון הגיש בקשה לביטול פסק הדין שניתן כנגדו במעמד צד אחד, ובגדרה הבהיר כי במועד התאונה הרכב הפוגע היה נהוג ע"י אחיו, כהן שלום. לאור זאת, בוטל פסק הדין כנגד האח לירון ואושר לתובעים לתקן את כתב התביעה ע"י הוספת כהן שלום, כנתבע בתיק דנן.

בכתב הגנתו, טוען הנתבע כי אין לתובעים כל עילה ו/או יריבות עמו, באשר הוא שילם את מלוא הנזק שנגרם לרכב בעקבות התאונה הנדונה, למבוטחת שלהם. לפיכך, עתר הנתבע לדחיית התביעה כנגדו תוך חיוב התובעים בהוצאות משפט.

בדיון שהתקיים בפניי העידו הנהגים המעורבים (התובעת 1 והנתבע).

בעדותו בפניי, אישר הנתבע כי התאונה ארעה עקב פגיעת רכבו ברכב התובעים בחלקו האחורי. הנתבע ציין, כי במועד התאונה נסע מאחורי רכב התובעים, שנעצר באופן פתאומי אך הנתבע לא הספיק לעצור את רכבו ופגע ברכב התובעים בחלק האחורי. למעשה, הודה הנתבע בפניי באחריותו לאירוע התאונה, אולם חזר וטען כי שילם את מלוא הנזק שנגרם לרכב התובעים ישירות למבטחת שלהם.

בתמיכה לגרסתו, הגיש הנתבע קבלה מס' 623005883 מיום 30.06.2009 מטעם חברת הביטוח הראל בנוגע לתשלום סכום של 25,000 ₪ (נ/1). הנתבע טוען, כי התשלום הנ"ל כולל בחובו את פיצוי עבור הנזק העקיף, וזאת משום שהנזק הישיר שנגרם לרכב עומד ע"ס 21,000 ₪, ואילו היתרה בסך 4,000 ₪ הינה בעצם הנזק העקיף.

מעיון בקבלה עולה, כי התשלום הנ"ל הינו בגין תביעת שיבוב שהגישה הראל חברת לביטוח בע"מ, המבטחת של רכב התובעים, בגין הנזק הישיר שנגרם לרכב התובעים ואשר פיצתה את התובעים בגינו.

התובעים כפרו, מכל וכל, בטענת הנתבע כי שולם למבטחת שלהם פיצוי בגין הנזקים העקיפים.

משהוברר לנתבע, כי אישור ההפסדים שצירפו התובעים לכתב התביעה הופק במועד מאוחר ממועד הוצאת הקבלה (נ/1), ולכן הינו עדכני יותר, ביקש הנתבע לאפשר לו להעביר אישור מחברת הראל המוכיח את טענתו, כי התשלום שבוצע לה כולל גם את פיצוי בגין הנזקים העקיפים.

נעתרתי לבקשת הנתבע ואפשרתי לו לצרף אסמכתא המוכיחה את טענתו בדבר תשלום הפיצוי גם בגין הנזק העקיף, עד ולא יאוחר מיום 27.10.2011.

אסמכתא שכזו כלל לא הוגשה לתיק ביהמ"ש.

אחר שעיינתי בכתבי הטענות, נתתי את דעתי לטיעוני הצדדים ואחר שבחנתי את הראיות שצורפו לתיק ביהמ"ש, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל, ולהלן אבאר טעמיי:

אין מחלוקת בין הצדדים באשר לעצם קרות התאונה, נסיבותיה ואחריות הנתבע להתרחשותה. הצדדים חלוקים באשר לחובת התשלום בגין הנזק הנטען. מחד, טוען הנתבע כי שילם זה מכבר את הנזקים העקיפים שנגרמו לתובעים עקב התאונה הנדונה ישירות למבטחת שלהם. מאידך, טוענים התובעים כי תשלום שכזה מעולם לא נתקבל לידיהם. עוד אין חולק, כי התובעים קיבלו פיצוי בגין הנזק הישיר מהמבטחת שלהם וכי התביעה דנן נסובה סביב הנזקים העקיפים, קרי השתתפות עצמית, השתתפות עצמית בגין ירידת ערך והעדר הנחת תביעות, שנגרמו להם כתוצאה מהתאונה נשוא התביעה.

בנקודה זו, אני מעדיפה את גרסת התובעים על פני גרסת הנתבע שכלל לא הוכחה.

הקבלה (נ/1) שצירף הנתבע מראה, כי הלה שילם למבטחת רכב התובעים, הראל חברה לביטוח בע"מ, סך של 25,000 ₪, וזאת עבור תביעת השיבוב שהגישה כנגדו חברת הביטוח הראל, לאחר שזו האחרונה פיצתה את התובעים בגין הנזק הישיר שארע לרכבם כתוצאה מהתאונה נשוא התביעה.

אישור ההפסדים שצירפו התובעים לכתב התביעה ואשר ניתן מטעם המבטחת שלהם, הראל חברה לביטוח בע"מ, הופק ביום 21.01.10, היינו במועד המאוחר למועד תשלום הפיצוי בתביעת השיבוב. כך שאם הייתה טענת הנתבע נכונה, ולפיה הפיצוי בתביעת השיבוב כלל גם את הנזק העקיף, הייתה חברת הביטוח הראל נמנעת מהנפקת אישור ההפסדים לתובעים.