אוטמזגין נ' קלטר ואח'

פסק דין

1.עניינה של התביעה פיצויים בגין נזקי רכוש לרכב בשל תאונת דרכים מיום 21.12.10.

2.התובע טען בכתב התביעה כי עצר את רכבו עצירה מוחלטת, על מנת לאפשר לרכב הנתבע 1 (להלן: "הנתבע"), לחלוף ביציאה מחנייתו במרכז מרלז במודיעין. לפתע חש חבטה ברכבו. רכב הנתבע אשר לא שמר מרחק פגע בחלקו האחורי של רכב התובע.

3.הנתבע טען בכתב ההגנה כי נסע בתוך מגרש חניה של מרכז מסחרי במודיעין. לפתע, רכב התובע, אשר חנה בצידו הימני של החניון ומימין לנתבע, החל בנסיעה לאחור ופגע ברכב הנתבע בחלקו הימני קדמי. הנתבע טען כי האחריות לתאונה רובצת על התובע משום שהחל לנסוע לאחור מבלי לתת תשומת לב לרכב הנתבע אשר נסע לאיטו במתחם החניה.

דיון

4.בעדותו התובע אמר כי רכבו עמד בתוך חניה כפי שניתן לראות במוצג ת/1, בצד ימין של התמונה. התובע יצא מהחניה, באופן שהעמיד את רכבו בצד המכוניות החונות בצד ימין, במקום אשר סומן על ידו באות א' במוצג ת/1. לדברי התובע, מאחורי מקום עמידת רכבו מצד ימין, הייתה נקודת חלוקת עיתונים. הנתבע הגיע עם רכבו לנקודת חלוקת העיתונים והתנגש ברכב התובע. התובע טען כי בזמן התאונה רכבו היה במצב עצירה.

5.הנתבע מסר בעדותו כי הוא נסע לאיטו. לדבריו, התאונה ארעה כתוצאה מכך שהתובע יצא בנסיעה לאחור מהחניה והמכוניות התנגשו.

6.לצדדים, איפוא, גרסאות סותרות לאירוע התאונה.

7.א.הנתבעים טענו כי הנזק ברכב התובע הוא נזק משמעותי וכי נזק זה אינו מתיישב

עם נסיבות התאונה. במילים אחרות, טוענים הנתבעים, כי בנסיבות התאונה, היה מצופה כי הנזק לרכב התובע יהיה נזק קטן. הנתבעים טוענים כי הנזק לרכב התובע נגרם כתוצאה מתאונה אחרת. אינני מקבלת את הטענה. אין מחלוקת בין הצדדים כי שני כלי הרכב אכן התנגשו חזית-אחור ומיקומי ואופי הנזקים בשני כלי הרכב, מתיישבים עם התנגשות מסוג זה שכן הנזק ברכב התובע הוא בחלקו האחורי של הרכב והנזק ברכב הנתבע הוא בחזית הרכב מצד ימין.

ב.תביעת התובע נתמכה בחוות דעת שמאי, מר מרזוק יצחק, אשר בדק את נזקי הרכב והעריך אותם בסכום של 11,138₪. על פי חוות דעת השמאי, נזקי הרכב מיוחסים לתאונה נשוא התביעה. הנתבעים לא הגישו כל חוות דעת לפיה אין היתכנות לנזקי רכב התובע כתוצאה מהתאונה נשוא התביעה. הנתבעים גם לא ביקשו לחקור את השמאי מטעם התובע, ממילא לא ערערו את האמור בה. אשר על האמור אני קובעת כי נזקי רכב התובע נגרמו כתוצאה מהתאונה נשוא התביעה.

8.אופי הנזקים בכלי הרכב מתיישב עם גרסת התובע לתאונה. אילו היה הנתבע נוהג לאיטו, כטענתו, והתאונה הייתה נגרמת כתוצאה מיציאה לא זהירה של התובע בנסיעה לאחור מהחניה, היינו מצפים כי הנזק בשני כלי הרכב יהיה קטן יותר שכן במצב זה, שני כלי הרכב מצויים בנסיעה איטית. העובדה כי ארע נזק גדול יחסית, מתיישבת עם גרסת התובע לפיה הנתבע התנגש ברכב התובע כאשר הוא נהג במהירות יחסית גבוהה ובחוסר זהירות.

9.התובע טען כאמור כי הנתבע היה עסוק בקבלת עיתון בנקודת חלוקת העיתונים, כן טען כי במושב הקדמי ליד הנתבע, היה כלב. התובע שיער כי הנתבע היה עסוק בקבלת עיתון מצד ימין תוך שהכלב במושב מצידו הימני ולכן דעתו הייתה מוסחת מהנהיגה. לעניין זה הנתבע מסר גרסאות סותרות. בתחילה שלל את הטענה כי במושב לידו היה כלב אך בהמשך עדותו אמר "יתכן שהכלב עבר לידי" כך שיש בסיס לטענת התובע כי היו גורמים שהיה בהם להסיח את דעתו של הנתבע מריכוז בנהיגה.

10.התובע מסר עוד בעדותו כי סמוך לאחר התאונה, הנתבע התנצל, שאל אותו אם הוא זקוק לעזרה, מסר לו פרטים לרבות מספר הטלפון של האחראי על הרכב בחברת השכרת הרכב וכן אמר לו: "הכל בסדר אני אטפל בעניין". הנתבע אישר בעדותו כי סמוך לאחר התאונה הוא התנצל בפני התובע וכדבריו: "שלוש פעמים אמרתי מצטער". עובדה זו מחזקת את גרסת התובע. אילו התאונה הייתה מתרחשת כגרסת הנתבע, היינו מצפים כי בתגובתו הספונטאנית, היה מטיל האחריות לתאונה על התובע. העובדה שהתנצל בפני התובע, מעידה כי הנתבע חש כי התאונה נגרמה באשמתו.

11.עוד יצוין כי עדותו של התובע הייתה מפורטת, עקבית ומעוררת אמון.

12.אשר על האמור, אני מעדיפה את גרסת התובע על פני גרסת הנתבע וקובעת כי בעת התאונה, רכב התובע היה במצב עמידה בחניון. הנתבע לא שם ליבו לדרך והתנגש ברכב התובע כתוצאה מחוסר זהירות.

13.הנתבעים ישלמו לתובע, ביחד ולחוד, 1,986₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה.

בנוסף הנתבעים ישלמו לתובע, ביחד ולחוד, הוצאות משפט בסך 500₪ .

14.בקשה לרשות ערעור תוך 15 ימים.

המזכירות תמציא לצדדים את פסק הדין.