אוטמזגין נ' ברוקר

פסק דין

1.המבקש, החייב בתיק הוצל"פ 01-34086-12-7, עתר למתן רשות ערעור על החלטתו מיום 9.12.13, של כב' רשם ההוצל"פ אשר אוהד שדחה בקשתו לבטול צו הפינוי ועיכוב הליכי הוצל"פ אשר אישר בהחלטה מיום 24.11.13.

להחלטה נשוא הבר"ע קדמה החלטת הרשם מיום 31.10.13, בה קבע כי הפינוי יתבצע בין התאריכים 8-22.12.13.

במסגרת הבר"ע עתר המבקש למתן סעד זמני של עיכוב הליכי ההוצל"פ ולרבות ביטול או עיכוב ביצוע של הצו לפיצוי הדירה בה הינו מתגורר עם אשתו המצויה בחודש החמישי להריונה, בשדרות רוטשילד 120 תל אביב (להלן: "הדירה").

הבקשות הוגשו ביום 15.12.13 ובאותו יום ניתנו על ידי שתי החלטות. בהחלטה ראשונה הוריתי על עיכוב ביצוע הפינוי, כפוף להפקדת סך של 15,000 ₪ בקופת ביהמ"ש.

בהחלטה שנייה הוריתי על הגשת תגובת המשיב לבר"ע, למקרה והפינוי לא יבוצע ויהיה צורך לדון בבר"ע והתיק נקבע לדיון במועד קרוב, 23.12.13.

2.ביום 17.12.13, הוגשה בקשתו של המשיב לסילוק על הסף של הבר"ע בנימוק כי הפינוי בוצע והושלם ומדובר במעשה עשוי, ואין עוד מקום וטעם לדון בבר"ע לגופא.

במקביל הוגשה באותו היום בקשתו של המבקש להורות על השבת המצב לקדמותו, דהיינו החזרת החזקה בדירה למבקש בנימוק כי הליך הפינוי בוצע בחוסר תום לב ובניצול לרעה של הליכי ביהמ"ש.

לאור הבקשות הוריתי להקדים המועד לבירור הבר"ע ליום 18.12.13, בו תשמענה כל טענות הצדדים.

משבוצע הפינוי שוב אין טעם מעשי לדון בסעד הזמני של עיכוב ביצוע ואולם יש בהחלט צורך לדון בבר"ע, לברר ולהחליט האם החלטתו של רשם ההוצל"פ שסירב לעכב ביצוע הפינוי ראויה ונכונה ובנוסף, האם היה מקום ליתן צו פינוי, בהתחשב במכלול הנסיבות.

ככל שיש לקבל את הערעור הרי שהפינוי, גם אם בוצע, בוצע שלא כדין ואין לראותו בתור "מעשה עשוי", שנעשה שלא כדין ובמקרה כזה יש להחזיר המצב לקדמותו, דהיינו להחזיר את החזקה בדירה למבקש.

3.על מנת להבין כיצד הגיעו הצדדים למצב הנוכחי יש לפרט בקצרה את ההתנהלות בעבר המהווה רק רקע לדברים.

בתאריך 30.8.10, הגיש המשיב כנגד המבקש בביהמ"ש השלום בת"א תביעת פינוי שנדונה בפני כב' השופט ישי קורן.

באותו היום בדיוק, 30.8.10, הגיש המבקש כנגד המשיב תביעה בביהמ"ש המחוזי בת"א למתן פסק דין הצהרתי לפיו הינו זכאי להרשם בתור הבעלים של הדירה בטענה כי המשיב נקט בדרכי מרמה ורשם הבעלות בדירה על שמו.

התביעה ההצהרתית נדונה על ידי כב' השופט חיים טובי.

בתביעת הפינוי ניתנה למבקש רשות להתגונן כפוף להפקדה בסך של כמיליון ₪ ולאחר שלא הפקיד נחתמה ביום 13.3.12, פסיקתא לפינוי.

המבקש שלא השלים עם פסה"ד הגיש ערעור לביהמ"ש המחוזי ומשנדחתה ביקש לערער בביהמ"ש העליון וגם שם נדחתה בקשתו באופן שפסק דין הפינוי הפך לסופי וחלוט.

בתאריך 17.4.12 הגיש המשיב את פסק דין הפינוי לביצוע בתיק ההוצל"פ נשוא הבר"ע.

4.במקביל התנהלה תביעתו של המבקש בביהמ"ש המחוזי בת"א ובדיון מיום 29.5.12, הודיעו הצדדים ובאי כוחם על הסדר מפורט, אליו אתייחס בהמשך, ולהסדר זה ניתן תוקף של פסק דין.

המשיב אשר כנראה חזר בו מההסכמות ביקש מביהמ"ש לבטל את פסה"ד אך נדחה ע"י כב' השופט טובי ואזי הגיש המרצת פתיחה מספר 17357-06-12 בגדרה עתר לביטולו של הסכם הפשרה האמור.