אוחנונה נ' וואלה טורס

פסק דין

לפניי תביעה, בגדרה עתרה הגברת אוחנונה ענת (להלן- התובעת) כי חברת וואלה טורס בע"מ (להלן- הנתבעת תשיב לה את הסכום ששילמה עבור חבילת נופש לאנטליה, וכן תפצה אותה בגין עוגמת הנפש וההוצאות שנגרמו לה, לטענתה, עקב התנהלות הנתבעת, בסכום כולל של 11,240 ₪.

הנתבעת הגישה הודעת צד ג' לחברת השטיח המעופף בע"מ (להלן- צד ג') בטענה כי היא ספקית חבילת הנופש, ולכן אחראית לנזקי התובעת, אם היו כאלה.

לטענת התובעת, בחודש יולי 2008 הזמינה מהנתבעת חבילת נופש זוגית לאנטליה, לתקופה שבין 6.7.08 ועד 10.7.08, הכוללת טיסות ומלון ברמת 5 כוכבים בשם "קאליסטה ריזורט" (להלן- המלון).

לטענתה, ביום 6.7.08 הגיעה עם בעלה לשדה התעופה, שם הופתעו לגלות ששמותיהם לא מופיעים ברשימת הנוסעים בטיסה, ולאחר בירורים נאמר להם כי צד ג' לא קיבל את הזמנתם מהנתבעת.

התובעת טענה, כי רק לאחר המתנה ממושכת בחוסר וודאות, ורק זמן קצר לפני צאת הטיסה, לאחר שהתברר כי סוכנות אחרת לא מילאה את מכסתה, הודע להם שהם יכולים לעלות לטיסה.

לטענתה, עם הגעתם לאנטליה, התברר להם ששמותיהם גם לא מופיעים ברשימת אורחי המלון, וזאת למרות שאחזו בידם בשובר הזמנה, ומכיוון שהמלון היה מלא, הם הועברו למלון חלופי.

לטענת התובעת, היא עבדה כפרילנסרית עם הנתבעת, ולכן הכירה את המלון, בחרה אותו בקפידה, ואם היתה יודעת מראש שאין בו מקום, או שתופנה למקום אחר, לא היתה מבצעת את ההזמנה, וכי גם אם היה נאמר לה בשדה התעופה, כי אין מקום במלון, היא היתה מוותרת על הנופש.

התובעת ובעלה הדגישו לפניי, כי תכננו את הנופש בקפידה, ובחרו במיוחד את המלון, וכי התאכזבו מהמלון החלופי.

לטענת התובעת, הזמנתה נעשתה האמצעות מספר מתווכים, והיא אינה יודעת היכן נפלה הטעות, ולדבריה "אנחנו עשינו את ההזמנה, מי שאישר את ההזמנה מול וואלה טורס זה איסתא שכנראה היה צריך לקבל אישור מהשטיח המעופף. אני יודעת שבסופו של דבר אף אחד לא ידע עלינו".

לשאלת בית המשפט, לגבי היכרותה עם הכללים בדבר רישום יתר, השיבה התובעת כי במקרה שלה, לא היתה הזמנת יתר למלון, שכן צד ג'- הספק, כלל לא ידע על הזמנתה.

לטענת הנתבעת, היא משמשת כסוכנות נסיעות, המתווכת בין הנוסעים לבין סיטונאי תיירות, ובמקרה זה תיווכה בין התובעת לבין צד ג' שארגן את הנופש.

לטענתה, מכיוון שהתובעת עבדה כפרילנסרית שלה, היא ביצעה את ההזמנה בעצמה, ואף היתה מודעת לכללים הנוגעים לרישום יתר, והיה עליה לקחתם בחשבון.

עוד טענה הנתבעת, כי צד ג' כלל לא הודיע לה כי אין באפשרותו לבצע את הזמנתה של התובעת, וכי רק לאחר המראת הטיסה של התובעת, הודיע לה צד ג' כי יש להפסיק את מכירת הנופש למלון.

עוד טענה, כי קיבלה מאת צד ג' הקצאה מראש של מקומות בטיסה ובבית המלון, ולכן היא היתה רשאית לבצע הזמנות, ללא אישור מוקדם מצד ג', וכל שנותר לה היה לעדכן את צד ג' בפרטי הלקוחות עבורם בוצעה ההזמנה.

יחד עם זאת, לטענתה, טרם ביצוע ההזמנה עבור התובעת, היא בדקה מול צד ג', ונענתה שאין מניעה לביצוע ההזמנה.

לטענתה, התובעת ובעלה הופנו בסופו של דבר ע"י צד ג' למלון חלופי, בדירוג 5 כוכבים, וברמה דומה ואף גבוהה יותר מזו של המלון המקורי, ואף ניצלו את חבילת הנופש, על כל מרכיביה, ולכן אין מקום להשיב לה את כל סכום החופשה, וודאי שלא מעבר לכך.

הנתבעת טענה, כי ההפרש בין עלות המלון המקורי למלון בו שהתה התובעת בפועל, הוא 60$, ולכן הציעה לפצות את התובעת בסכום של 120$, והתובעת סירבה.

בכל מקרה עתרה הנתבעת, כי אם התביעה תמצא מוצדקת, יש לחייב את צד ג' , בהיותו מארגן החופשה, מי שאישר את הזמנת התובעת ומי שטיפל בפניותיה בחו"ל.

במהלך הדיון שהתקיים לפניי, העידה נציגת חברת איסתא, הגברת שיר דואני, וטענה כי התובעת ביקשה להזמין מלון מסוים, ולכן התקשרה לצד ג', כדי לוודא שאין הפסקת מכירה למלון, וכשנאמר לה שאין בעיה, ושניתן לבצע הזמנה, היא עשתה כן, ואף ציינה כי מדובר בסוכנת שלהם.