אוחנה נ' יניב ואח'

פסק דין

בפניי תביעת התובע לקבלת פיצויים מהנתבעים, עקב נזקי הרכוש שנגרמו לו עקב פגיעת רכבו, רכב מסוג דהטסו אפלאוז פרטי, בתאונה מיום 03.03.10, על ידי מונית מסוג פולקסווגן שהייתה נהוגה בידי הנתבע 1.

הנתבע 2, היה בכל המועדים הרלבנטיים לתאונה, הבעלים של המונית.

הנתבעת 3, הייתה בכל המועדים הרלבנטיים לתאונה, המבטחת של המונית, על פי פוליסה לביטוח רכב מקיף.

במרכז הראיות עומדת עדותו של התובע. ייאמר מייד, כי עדותו של התובע יצרה עלי רושם אמין ומהימן ביותר. כעולה מעדותו של התובע, ביום התאונה, בסמוך לשעה 07:30 בחזרתו מעבודתו במשמרת לילה, במהלך נסיעתו הישרה ברח' הצנחנים בטירת הכרמל, עת חצה את הצומת שברחוב, ולאחר שהגיע לסוף הצומת, המונית שנסעה בנתיב הנגדי משמאלו של התובע, עשתה פניית פרסה באופן פתאומי ונכנסה ברכב התובע. כל הפגוש הקדמי של המונית פגע בכל הצד השמאלי של רכב התובע, בכנף הקדמי, בדלת הקדמית, בעמוד הרכב ובדלת האחורית.

לרכבו של התובע, שהיה רכב ישן, נגרמו נזקים שהביאו להורדתו מהכביש.

עדותו של התובע לגבי נסיבות התאונה, נתמכה בעדותו של הנתבע 1, נהג המונית, שלקח על עצמו את האחריות לאירוע התאונה. אך, לטענתו בעת התאונה הוא הבחין בנזק קל מאוד, שפשוף בדלת האחורית בלבד. טענה זו אין בה כל ממש. עיון בתמונות הנזק של רכב התובע מראה בעליל, כי הדלת השמאלית אחורית נמעכה כלפי פנים, כמו גם הדלת הקדמית, כאשר בנוסף למעיכות אלו, רואים סימני שפשוף קשים דווקא בכנף ובדלת הקדמית מצד שמאל.

לחילופין, וככל שבית המשפט ימצא לנכון לאמץ את גרסת התובע, אזי הנתבעים טענו, כי יש להשית עלי התובע אשם תורם לאירוע התאונה. גם בטענה זו לא מצאתי כל ממש. האחריות הבלעדית לאירוע התאונה מוטלת אך ורק על נהג המונית שבחר לעשות פניית פרסה תוך התעלמות מוחלטת מרכב התובע שנסע משמאלו, עת היה בתוך הצומת ואף לקראת סוף הצומת.

לאור כל האמור לעיל, הנני מחייבת את הנתבעים יחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 6,396 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום התאונה (03.03.10) ועד היום, וזאת בגין הנזקים הישירים שנגרמו לרכב כמפורט בחוות דעתו של השמאי מטעם התובע ובגין שכר טרחת השמאי.

בנוסף לסכום הנ"ל, הנני מחייבת את הנתבעים יחד ולחוד, לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 1,300 ₪.

הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 יום מהיום, אחרת ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

טענות התובע לפסיקת פיצוי בגין ראשי הנזק של עוגמת נפש והוצאות בגין נסיעות, נזנחו על ידי התובע במהלך שמיעת ההוכחות, ועל כן, איני פוסקת סכום כלשהו בגינם.

ניתן היום, כ"ח אייר תשע"א, 01 יוני 2011, בהעדר הצדדים.