אוחנה ואח' נ' ספרבי ואח'

החלטה

1.בפניי בקשת המבקשים לסילוק על הסף של התביעה שכנגד שהגישה נגדם המשיבה.

2.יצוין כי הבקשה לסילוק על הסף הוגשה עוד ביום 9.12.13. ביום 15.12.13 החליטה כבוד הרשמת הבכירה אלבו כי "הבקשה תידון במסגרת הליכים המקדמיים על ידי המותב השיפוטי שידון בתיק". הישיבה המקדמית בהליך נקבעה ליום 11.5.14, ועל כן ממילא טרם ניתנה החלטה כלשהי בבקשה.

3.אלא שהיום נערך דיון מקדמי בתא"מ 22660-09-13, שהוא הליך שהגישה המשיבה נגד המבקשים, ונסוב על אותה מסגרת עובדתית שעליה מבוסס ההליך שכאן. במסגרת הדיון הסכימו הצדדים כי ההליך שכאן יאוחד עם ההליך בתא"מ 22660-09-13, והדיון בהליך המאוחד יתקיים בסדר דין רגיל. כמו כן נקבעו מועדים להגשת תצהירים, ואף דיון "טרום הוכחות". בנסיבות אלה, ומשהוברר שישיבה מקדמית בהליך שכאן לא תתקיים, עתר ב"כ המבקשים במעמד הדיון ליתן החלטה בבקשה לסילוק על הסף של התביעה שכנגד. מכאן ההחלטה ועיתויה.

4.עיינתי בבקשה ובתשובה לה. נראה כי לוז הבקשה הוא טענת המבקשים לפיה המשיבה פעלה באופן לא ראוי, בכך שהגישה נגדם את התביעה שכנגד, במקום לכלול את הסעדים הנתבעים בה במסגרת ההליך הקודם שהגישה בתא"מ 22660-09-13 הנ"ל. המבקשים טוענים, בין היתר, כי המשיבה כלל לא יכולה הייתה לתבוע את הסעדים הנוספים במסגרת התביעה שכנגד בלא היתר לפיצול סעדים (ולשיטתם ספק אם ניתן היה ליתן היתר כזה); וכי בכל מקרה התביעה שכנגד מהווה הליך נוסף ומיותר, שהגשתו עולה כדי שימוש לרעה בהליכי משפט ומצדיקה לסלקו על הסף.

יצוין כי המבקשים מודים למעשה שלא ראוי לחסום את המשיבה מלתבוע את הסעדים שתבעה בתביעה שכנגד, אלא שלשיטתם על המשיבה לעשות כן באמצעות תיקון כתב התביעה בתא"מ 22660-09-13, ולא בהגשת התביעה שכנגד כתביעה חדשה (כך עולה למשל מסעיפים 56-58 וכן 71 לבקשה).

5.איני רואה צורך להכריע בטענות המבקשים לגופן, שכן דומני כי הסכמת הצדדים מהיום על איחוד ההליכים שומטת את בסיס הבקשה.

הלוא טרונייתם המרכזית של המבקשים היא כי במקום הליך אחד פתחה המשיבה נגדם שני הליכים שונים, וזאת בלא צורך ואף בלא שניתן לה היתר לפיצול סעדים. ואכן, מניעת ריבוי הליכים ללא צורך היא ההצדקה לדרישת מחוקק המשנה לקבלת היתר לפיצול סעדים בגין אותה עילה (ראו: אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי 126 (מהדורה עשירית 2009)).

אלא שבמקרה שכאן, נוכח הסכמת הצדדים מהיום, ממילא יאוחדו ההליכים להליך אחד, באופן שהמבקשים לא ייאלצו להתמודד עם שני הליכים נפרדים שפתחה נגדם המשיבה, כפי שחששו. בנסיבות אלה, אין כל מקום לסלק על הסף את התביעה שכנגד, והיא תידון בכל מקרה יחד עם ההליך בתא"מ 22660-09-13 (כמו גם עם התביעה העיקרית שהגישו המבקשים).

ודוק:כפי שהובהר, המבקשים עצמם לא טענו כי יש למנוע מן המשיבה לעתור לסעדים שלהם עתרה במסגרת התביעה שכנגד. כל שנטען על ידם הוא שהיה עליה לעשות זאת בדרך של תיקון כתב התביעה בתא"מ 22660-09-13. איחוד ההליכים מביא, כאמור, לאותה תוצאה מבחינה מהותית, וזאת גם אם כתבי התביעה שהגישה המשיבה בכל אחד מההליכים לא אוחדו למסמך אחד ממש. יצוין כי המבקשים לא קופחו, שכן התאפשר להם להציג את התייחסותם המלאה בנוגע לטענות המשיבה, הן במסגרת ההליך בתא"מ 22660-09-13 והן במסגרת הליך התביעה שכנגד, כל אחד בפני עצמו.

6.הבקשה לסילוק על הסף נדחית, אפוא. שאלת ההוצאות בגין הבקשה תישקל בסופו של ההליך המאוחד.

7.בהתאם להחלטתי מהיום, בטלה הישיבה המקדמית שנקבעה בהליך זה ליום 11.5.14, ודיון "טרום ההוכחות" בהליך המאוחד יתקיים, כאמור, ביום 15.7.14.

ניתנה היום, ו' ניסן תשע"ד, 06 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.

נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: