אוחנה ואח' נ' בן בסט ואח'

פסק דין

בפני תביעה במסגרתה עותרים התובעים כי בית המשפט יורה לנתבעות לפצותם בגין נזקי תאונת דרכים.

לטענת התובעים ביום 13.12.2009 בשעת לילה מאוחרת נסע התובע 2 ברכב התובע 1 ועבר בצומת לאחר שהופיע אור ירוק ברמזור, כאשר לפתע חש חבטה בצד ימין של הרכב שאז התברר כי נהגת רכב הנתבעת נכנסה לצומת תוך התעלמות מאור אדום ברמזור ועקב כך נגרמה התאונה.

לטענת הנתבעות האחריות במלואה לאירוע התאונה רובצת לפתחם של התובעים כאשר היה זה התובע 2 אשר נכנס במהירות רבה לצומת תוך התעלמות מאור אדום, ועקב כך נגרמה התאונה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את עדויות הצדדים בפני , באתי לכלל מסקנה כי שני הצדדים חולקים באחריות לאירוע התאונה. להלן טעמיי והיקף שיעור חלקו של כל צד.

השאלה המהותית הראשונה לה נדרשתי הינה השאלה, מי מן הצדדים נסע באור אדום. מדובר במחלוקת עובדתית , כאשר בעניינה מצאתי לקבל את גרסת הנתבעות ולא את גרסת התובע, ואפרט.

בעדותו של התובע בפני נמצאו מספר סתירות אל מול גרסתו במסגרת כתב התביעה.

כך לדוגמא טען התובע במסגרת כתב התביעה כי פשוט נסע "במופע אור ירוק ברמזור". עם זאת בעדותו טען כי בתחילה היה אור אדום ברמזור ורק לאחר מכן התחלף האור.

בכתב התביעה נטען כי מאחורי רכב הנתבעת עמדו ברמזור בו עמדה שני רכבים נוספים. עם זאת במסגרת העדות בפני טען כי לא אמר שהיו שני רכבים מאחורי רכב הנתבעות.

התובע העיד כי היו עמו בעת התאונה שני נוסעים נוספים ברכב. עדים אלו, אשר לכאורה יכולים היו לתמוך בגרסתו, לא נכחו באולמי ולשיטת התובע לא יכלו להגיע.

כלל הוא כי במקום שבו בוחר צד שלא להביא עדים אשר לכאורה היה בעדותם כדי לסייע לגרסתו, שהרי יש לפרש את העדרותם לחובתו של אותו צד.

מאידך, נהגת רכב הנתבעות היתה קוהרנטית מאוד בעדותה ולא היה בדבריה כדי לסתור את האמור בכתב ההגנה.

בנוסף, הנתבעת 2 אשר ישבה לצידה של הנהגת, כן הגיעה לעדות, ומסרה את גרסתה על אף שלא נכחה באולם במועד עדותה של הנהגת. עדויות ההגנה תאמו זו את זו ולא נמצאו בהן סתירות מהותיות.

על אלו יש להוסיף את תמונות הרכבים והנזקים.

הללו מלמדים על נזק גדול מאוד, המלמד על כך שיש לשמוח על כך שהאירוע הסתיים מבלי שנגרמה לנהגים והיושבים ברכבים פגיעה פיזית מהותית.

עם זאת היקף הנזק מלמד כי מהירות נסיעתו של רכב התובעים היתה לכאורה גבוהה. ספק בעיני באם כדברי התובע באולמי, אך החל בנסיעה, היתה הפגיעה בין הרכבים כה מהותית.

גם מקום הפגיעה ברכב הנתבעות, צידית קדמית, תומכת בהנחה כי התאונה ארעה בשעה שהיה זה התובע אשר התפרץ לצומת.

עם זאת, איני סבורה כי גם חלקה של נהגת רכב הנתבעות נגרע מן האירוע.

גם במקום שבו קיימת זכות קדימה, או אפילו רמזור עם אור ירוק, על הנהג לוודא כי הצומת פנוייה וכי לא מגיעים רכבים אשר יכול וימנעו את המעבר בצומת כדבעי.

מן התמונות שהוצגו לי על ידי התובע 1 אני למדה כי לשני הצדדים היתה אפשרות ברורה לראות את המתרחש במקום ולטווח לא מבוטל של מרחק, בוודאי במקום שבו לשיטתה היתה ראשונה בצומת.