אוחיון נ' ריגלר ואח'

החלטה

בפני בקשה מטעם התובעת (להלן: "המבקשת") למתן צו המורה לנתבע 1 (להלן: "המשיב"), להמציא למבקשת טופס ויתור על סודיות רפואית חתום על ידו.

1.רקע עובדתי

א.ביום 18.12.08 הוגשה תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית נטענת בזמן שביצע המשיב שלושה ניתוחים קוסמטיים בחזה של המבקשת שכשלו וגרמו לה, לטענתה, לפגיעות גוף.

ב.ביום 23.12.09 במהלך ישיבה מקדמית בקשה ב"כ המבקשת להציג לבית המשפט מסמך רפואי הנוגע למשיב שהגיע לידיה שלא בתיק זה ומבלי שקיבלה ויתור סודיות רפואית מטעמו. ב"כ המשיב התנגד לבקשה ובהחלטתי קבעתי כי: "כל עוד לא ויתר הנתבע על סודיותו הרפואית, התובעת אינה רשאית לעשות שימוש במסמכים רפואיים המתייחסים אליו.

יש גם טעם לפגם ושאלה אתית אם רשאית ב"כ התובעת לעשות שימוש במסמכים רפואיים שהוגשו בתיק אחר".

ג.עתה עותרת המבקשת למתן צו, שיורה למשיב להמציא טופס וס"ר חתום על ידו.

2.טענות הצדדים

א.לטענת המבקשת, ממידע אשר בידיה עולה, כי אחד הניתוחים בוצע כאשר המשיב 1 היה במצב רפואי קשה בו אסור היה לו לנתח ועל כן מידע זה חשוב לצורך בחינת האחריות והרשלנות של המשיב 1 בביצוע הניתוח.

לטענתה, המשיב 1 לעולם לא יוותר על סודיות רפואית כאשר המסמכים הנדונים עלולים לחייבו בגין רשלנות, לכן מבקשת מבית המשפט לחייב את המשיב להמציא טופס וס"ר למשיבה במגבלות אותן יטיל בית המשפט על מנת לא לפגוע במשיב, לרבות ניהול התיק בדלתיים סגורות והטלת איסור פרסום על פרטי המשיב.

לטענתה, בשים על כפות המאזניים מחד את הפגיעה העלולה להיגרם למשיב ומאידך את חומרת מעשיו, הפגיעה הקשה ועיוות הדין העלולים להיגרם למבקשת, יטו כפות המאזניים לעבר אינטרס המבקשת שהינו גילוי המידע ולאינטרס הציבור שרופאיםשאינם כשירים לנתח ימנעו מלנתח בתקופת אי הכושר.

ב.הנתבעים מתנגדים לבקשה.

לטענתם, כל מטרת הבקשה עניינה ריפוי הפגם באופן התנהלותה של המבקשת. המבקשת כבר הגישה את המסמך לבית המשפט, ביקשה להציגו ובקשתה נדחתה, על כן לא ברור על פי איזה דין מגישה המבקשת בקשה נוספת שמטרתה להכשיר הגשת מסמכים רפואיים של המשיב כאשר הבקשה כבר נדונה ונדחתה.

ומוסיפים כי אין במסמך זה כל אינדיקציה לאיסור פעולות ניתוחיות או כל אינדיקציה לכך שבמועדים הרלבנטיים לתובענה היה המשיב במצב שלא אפשר לו ליתן את הטיפול הרפואי הנכון והמתאים למבקשת וכי המשיב אשר ביצע ניתוח למבקשת אינו כ"תובע" אשר צריך לוותר על סודיותו הרפואית כדי להוכיח שנזקיו הנטענים מקורם בטיפול נשוא התביעה ולא במקור אחר.

3.דיון

א.לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה ובתגובה לה, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל.

ב.כאמור בע"א 161/73 ארדה בע"מ נ' סמסונוב, פ"ד כ"ח(2) 228, 234:

"בע"א 450/64 נקבע שבית המשפט, שנתן החלטת ביניים, רשאי לבטלה, אם התברר לו שבטעות יסודה. אין ספק שזכות זו תינתן גם לשופט, שדן בתובענה עצמה, אם יתברר לו שהחלטת הביניים שנתן שופט אחר בדיון מוקדם, בטעות יסודה.

עצם העובדה שעל החלטת ביניים הדוחה בקשה לדחיה על הסף (או למינוי מומחה כבענייננו – מ.ש.) אין ערעור בזכות אלא רק ברשות, מראה שהחלטה זו אינה סופית ואין היא יכולה לקבוע את גורל התביעה ואת גורלן של הטענות שיישמעו בה. ברור לכן כי השופט, שדן בתביעה העיקרית, רשאי תמיד להגיע למסקנה אחרת מהמסקנה אליה הגיע הוא, או שופט אחר, בהחלטת ביניים מסוג זה".

כאמור בע"א 184/77 שגיב ואח' נ' עו"ד וולוובסקי, פ"ד ל"ב(1) 265, 271: