אוחיון נ' סרף

פסק דין

1. ביולי 2008 ביקש התובע לבצע עבודות שרברבות במרתף ביתו, לרבות הנחת צנרת דרושה והרכבת כלים סניטריים, שנדרשו על מנת להתקין במרתף יחידת דיור נפרדת. התובע הזמין אצל הנתבע את ביצוע העבודות הללו.

הנתבע ביקר בבית התובע מספר פעמים, לצורך ייעוץ לגבי העבודות הנדרשות, והכין הצעת מחיר (נ/ 1) שבה פורטו העבודות שהוזמנו, בעלות של 13,700 ₪, כולל עלות החומרים.

אין מחלוקת כי התובע שילם לנתבע 4,000 ₪. הנתבע טוען כי תשלום זה כיסה את עלות החומרים.

2.בשל מחלוקת בין הצדדים בעניין המיקום של צינור היציאה למקלחת, נפרדו דרכיהם, והנתבע לא השלים את ביצוע ההזמנה.

התובע טוען כי הנתבע נטש את העבודה ללא הצדקה ותובע החזרת הסכום ששילם לו, וסכום נוסף בסך 2,000 ₪ בגין הוצאות שונות.

הנתבע טוען כי התובע שינה מספר פעמים את דעתו, ביחס לפרטי ההזמנה, וכי בשל כך הוא היה צריך להגיע אליו ארבע פעמים ולבזבז את זמנו. המחלוקת סביב המיקום של צינור היציאה של המקלחת נוצרה בשל כך שתחילה סוכם שהצינור יותקן בתחתית רצפת המרתף, במקום שנראה בתצלום ת/ 1, אך מיקום זה של הצינור הצריך התקנת משאבה, שעלותה

כ- 3,500 ₪. התובע ביקש להוזיל את עלות העבודות, ואז הציע לו הנתבע למקם את הצינור במקום גבוה יותר, שנראה אף הוא בתצלום ת/ 1, דבר שהיה מאפשר לוותר על המשאבה, ובדרך זו להוזיל את העלות באופן ניכר. הנתבע טוען כי לא זו בלבד שהתובע הסכים להצעה זו, אלא שהתובע במו ידיו סייע לו למלא בחול את הפרש הגובה שבין שני המקומות הללו, באופן שהריצוף של רצפת המרתף יהיה בגובה שנראה על פי גובה החול, שהוכנס לרצפת המרתף והוצא משם לאחר מכן (ניתן לראות זאת בבירור בתצלום ת/ 1).

3.דא עקא, לאחר שמולא החול כאמור, והנתבע התקין את צינור היציאה של המקלחת במיקום הגבוה יותר, שינה התובע שוב את טעמו וטען כי התקנת רצפת המרתף בגובה זה תגרום לכך, שמי שמתקלח במקום ייראה בעד החלון החיצוני (המחשה לכך - בתצלום ת/ 2), ועל כן חזר התובע ודרש לבצע את התכנית הקודמת: כי צינור היציאה יותקן ברצפת המרתף, במקום הנמוך ביותר. כיוון שהעבודה של ההתקנה במקום הגבוה יותר, על כל הכרוך בה, כבר בוצעה, לא הסכים הנתבע לספוג את העלות של פירוק העבודה שבוצעה ושל ביצוע העבודה מחדש.

הנתבע טוען כי בשלב זה לא היה התובע מוכן להידבר עמו, ולא אפשר לו אפילו לשאת ולתת עמו על התשלום הנוסף שיידרש, אלא איים עליו במכות, ואז ניתק הנתבע מגע מהתובע.

הנתבע טוען כי הסכום שהתובע שילם לו כיסה רק את החומרים, וכי עדיין מגיע לו תשלום עבור העבודה שביצע, עד לשלב שבו הופסקה עבודתו (הנתבע לא הגיש תביעה שכנגד).

4.התובע טוען כי הנתבע לא ביצע את כל העבודות שטען להן, וכי התובע נצרך להזמין בעל מקצוע אחר, שנתן לו הצעת מחיר זולה יותר, למרות שהצעה זו כללה משאבה.

אותה הצעה נוספת לא צורפה לכתב התביעה. במהלך הדיון הראה התובע פתק שעליו נרשמו פרטי עבודה ומחיר, אך אין עליו תאריך או שם המציע.

התובע לא הוכיח אילו עבודות בדיוק ביצע הנתבע, ואילו לא, ולא הפריך את טענת הנתבע כי הסכום של 4,000 ₪ ששולם לו כיסה את עלות החומרים שבהם השתמש לצורך העבודות שבוצעו.

5.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את הצדדים, מסקנתי היא כי התובע לא הוכיח שהוא זכאי לקבל מהנתבע החזר של הסכום ששילם לו, ופיצוי נוסף: המחלוקת לאמיתה לא נתבררה כלל מתוך כתבי הטענות, אלא רק בעת הדיון בביהמ"ש.

על פי דברי הצדדים בדיון, אין מחלוקת כי התובע הזמין אצל הנתבע את פרטי העבודות, על פי הצעת המחיר נ/ 1, וכי הפסקת עבודתו של הנתבע אירעה לאחר שביצע את יציאת צינור המקלחת במיקום הגבוה יותר, והתובע ביקש לשוב ולשנות מיקום זה.

התובע לא כפר בדברי הנתבע, כי ביצוע היציאה במיקום הגבוה יותר נעשה על פי הסכמתו (הוא לא כפר אף בתיאורו של הנתבע, כיצד התובע עצמו סייע למלא את החול בריצפת המקלחת, לצורך העבודה במיקום הגבוה יותר).

התובע עצמו טען כי מיקום זה התגלה כבלתי מתאים, לנוכח מיקומו של החלון מעל למקלחת. אם התובע שינה את הזמנת העבודות, היינו: סיכם על מיקום יציאת המקלחת במקום הגבוה יותר; ולאחר מכן חזר בו וביקש לפרק עבודה זו ולבצעה על פי התכנית הקודמת; אזי יש צדק בדרישת הנתבע להוסיף תשלום עבור פירוק העבודה שכבר בוצעה ועבור העבודה הנוספת. התובע אינו חולק על טענת הנתבע, כי הצדדים ניתקו מגע זה מזה מבלי שדנו אפילו בתשלום הנוסף שיידרש.

טענתו של התובע, כאילו הנתבע נטש את העבודה ללא הצדקה, לא עמדה במבחן, אפילו של עדות התובע עצמו, כפי שפורט לעיל. משהסתבר כי הרקע לקרע בין הצדדים הוא כאמור לעיל, אזי אין הצדקה לדרישת התובע לקבל בחזרה את התשלום ששילם עבור חומרים, אשר הנתבע השתמש בהם לצורך העבודות שכן ביצע. לא מצאתי הצדקה גם לדרישת התובע לפיצוי נוסף, כיוון שלא נשללה טענת הנתבע, כי התובע סירב להידבר עמו על פתרון מוסכם אלא ניתק מגע ממנו (כאמור, הנתבע טוען כי התובע איים להכותו, ואף כי נותר חייב לו תשלום עבור העבודה שבוצעה).

6.על פי האמור, מסקנתי היא כי התובע לא הוכיח את תביעתו, ואני דוחה אותה.