אוחיון נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני ערר על החלטת בית המשפט השלום בקריות, (להלן - "בימ"ש קמא"), אשר דחה את בקשת העורר לבטל צו הרחקתו מהעיר נשר ולאפשר לשהות בבית אביו שמתגורר בעיר זו.

לטענת המערער אביו חולני, סובל ממחלת הסרטן והאפילפסיה. האב זקוק לפיקוח ועזרה וכי רק הוא לבדו יכול להושיט לו את העזרה והסיוע הדרוש בעת הצורך.

משפטו של העורר נמשך זמן רב, כשבמהלך תקופה זו, מיולי 2009, נהג לשהות במקומות שונים באזור הקרובים לעיר נשר.

העורר הצהיר בפני כי הוא לא יתקרב למתלוננת וכי כל חפצו להיות צמוד לאביו כדי לדאוג לצרכיו ולהושיט לו את העזרה והסיוע הדרוש לשם קבלת הטיפול הרפואי.

אמנם בעבר הפר העורר את הצווים השיפוטיים והעבירות מצביעות על כך שלא ניתן בו אימון, אם כי בל נשכח כי הוא טרם הורשע.

זמן רב חלף ומשפטו טרם הסתיים, בנסיבות החדשות, היה ראוי לבחון את החלטת בית המשפט שוב, גם לאור החמרת מצב בריאותו של האב. המדובר באב מבוגר, שהתייצב לדיון ואכן ניתן להתרשם כי הוא זקוק לעזרה ולטיפול.

לא התעלמתי מכך שבשינוי התנאים, עלול העורר להיפגש עם המתלוננת, אך אפשרות זו הייתה קיימת גם בעת ששהה במקומות אחרים וקרובים לעיר נשר, כך שהחשש הזה, אמנם עדיין קיים, אך משום שההליכים נמשכו זמן רב והעורר הצהיר כי ימנע מכל מפגש עם המתלוננת ובשעות שבהן יהיה שם, יישאר במחיצת אביו, אני מחליט לקבל את הערר.

עיינתי בהחלטת בימ"ש קמא ולא נעלמו מעיני נימוקיו, אך מששמעתי את טענות הצדדים סברתי כי יש לקבל את הבקשה ולהקל במידת מה את תנאי שחרורו של העורר ולאפשר לו לשהות בבית אביו בנשר.

ברי כי אני אוסר עליו ליצור כל מגע ישיר או עקיף עם המתלוננת וכי אם יעשה כן, ייעצר מייד ויובא בפני שופט.

ניתנה והודעה היום כ"ח חשון תש"ע, 15/11/2009 במעמד הנוכחים.

כמאל סעב, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: