אוחיון נ' כהן

פסק דין

בפני תביעה כספית.

התובע הוא סוכן העוסק בהפצת מוצרי טיפוח לשיער. הנתבע הוא בעל מספרה.

אין מחלוקת בין הצדדים, כי במהלך החודשים ינואר עד מרץ 2013 סיפק התובע לנתבע מוצרים שונים לטיפוח השיער כאשר ההתחשבנות בין השניים היתה, כי הנתבע ישלם לתובע רק בעבור המוצרים אותם מכר בפועל ויחזיר לו את המוצרים אותם לא הצליח למכור (קונסיגנציה). כן אין מחלוקת, כי השניים החליטו לסיים מערכת היחסים העסקית בינהם מטעמים אישיים, ובעת סיום היחסים נותרה אצל הנתבע סחורה השייכת לתובע, ועל הנתבע היה להחזיר הסחורה.

לטענת התובע, הנתבע דחה אותו פעמים רבות בלך ושוב, ולא הסכים להחזיר לו את המוצרים למרות שהגיע אל המספרה. לבסוף, לאחר שהוגשה התביעה, שלח הנתבע אל התובע את המוצרים בדואר, אך חלק מהמוצרים הוחזרו כשהם משומשים או פתוחים ואחד המוצרים נזל בדרך וגרם לנזק לאחרים. התובע צמצם במהלך הדיון את סכום התביעה, וניכה ממנו את המוצרים אשר הוחזרו בפועל.

לטענת הנתבע, התובע נהג להגיע אל מספרתו ללא תיאום מוקדם, ולדרוש החזרת הסחורה בצורה גסה וקולנית שגרמה לנתבע למבוכה מול לקוחותיו. הנתבע מאשר, כי לא הסכים להחזיר לתובע את הסחורה באופן זה, ולטענתו ביקש מהתובע שיגיע אליו בתיאום מראש על מנת לקבל את הסחורה.

עוד טען הנתבע, כי שלח המוצרים בדואר בצורה מסודרת, וכי אין עליו אחריות אם נזוקו בדרך.

לאחר שנתתי דעתו לטענות הצדדים והתרשמתי מעדויותיהם, נראה לי כי מדובר בהתנהלות עסקית לא מוצלחת שגרמה לנזק, אשר שני הצדדים תרמו לו, איש כדרכו.

גם במהלך ההתנהלות, לא היתה מחלוקת בין הצדדים כי הנתבע אמור היה להחזיר לתובע את המוצרים אותם לא מכר ובכך לסיים את מערכת היחסים העסקים בינהם. עם זאת, התובע בחר שלא לתאם עם הנתבע את מועד הגעתו אלא התייצב מספר פעמים בבית העסק ללא התראה. ניתן להבין את מורת רוחו של הנתבע כתוצאה מכך. הנתבע מנגד, היה יכול למחול על כבודו ולאפשר לתובע לקחת את המוצרים, חרף חוסר הנוחות.

בסופו של דבר, הנתבע החזיר לתובע את המוצרים, ואכן ניכר כי חלקם ניזוקו במהלך המשלוח. אין בידי לקבוע האם האחריות לכך היא על הנתבע שלא ארז המוצרים כיאות או על הדואר. עם זאת, ברור כי לוּ היה הנתבע מאפשר לתובע לקחת המוצרים ישירות מהמספרה, השאלה כלל לא היתה מתעוררת. מנגד, כפי שהתרשמתי מהתנהגות התובע במהלך הדיון, יש בסיס לטענת הנתבע כי הביך אותו מול לקוחותיו והתנהל בצורה לא נעימה.

בהעדר נתונים מוכחים וברורים ביחס להיקפו המדויק של הנזק אשר נגרם למוצרים במהלך המשלוח, אני מעמיד אותו, על דרך האומדנה, על 400 ש"ח. לנוכח אשמו התורם של התובע, אני קובע כי חלקו של הנתבע בנזק עומד על 250 ש"ח.

לפיכך ישלם הנתבע לתובע סכום של 250 ש"ח וזאת עד ליום 10.8.13.

בנסיבות הענין לא ראיתי לפסוק הוצאות.

ניתנה היום, ט' אב תשע"ג, 16 יולי 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: