אוחיון נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.התובע הוא עצמאי העוסק בשליחויות, המבקש להכיר בתאונת דרכים מיום שבת, 5.6.10 שאירעה בסביבות השעה 17:15 כפגיעה בעבודה.

2.לטענת התובע, הוא ביצע שליחות עם הקטנוע שבבעלותו, עבור חנות טלפונים עמה התקשר.

3.עמדת הנתבע היא שיש לדחות את התביעה מאחר שהתובע לא המציא ראשית ראיה לכך שביצע שליחות כלשהי ביום שבת וישנן סתירות בין גרסתו שנמסרה לחוקר הנתבע ובין עדותו בבית הדין. מעבר לכך, אין כל ראיה לכך שאכן בוצעה שליחות ביום שבת בשעה הסמוכה לתאונה.

4.לאחר ששקלתי את גרסת התובע ואת הראיות שהוצגו, כמו גם את טיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות. להלן יפורטו הנימוקים למסקנה זו.

5.כעובד עצמאי, לא חלה על התובע חזקת הסיבתיות שבסעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה - 1995 (להלן – החוק), לפיה "תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה...", כך שעליו חובת ההוכחה שהתאונה אירעה לו "...תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו", כאמור בהגדרת "תאונת עבודה" בסעיף 79 לחוק (עב"ל (ארצי) 104/99 ברדה - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לח 241 (2002)).

6.גרסת התובע, כפי שנמסרה לחוקר הנתבע בפעם הראשונה ביום 23.2.11 (נ/1) היא שנסע לבית הפניקס בגבעת שמואל, שם מסר מעטפות, בערך בסביבות השעה 17:00 ובדרכו חזרה לכיוון תל אביב נפגע בתאונה הדרכים. ביום 27.3.11 מסר גרסה נוספת לחוקר (נ/2), לפיה ביום שבת "הוריד פלאפונים" קודם בפתח תקווה, בסביבות השעה 16:00, באזור י"ד הבנים, ולאחר מכן נסע לגבעת שמואל, לבניין הפניקס.

7.בבית הדין התובע העיד שהשליחות של הלקוח הפרטי היתה ללקוחה היתה בגבעת שמואל ולא בפתח תקווה ולא ידע להסביר את הפער בגרסאות.

8.על פי אישור המשטרה (נ/1), התאונה ארעה ב"רמת גן, אלוף שדה" בשעה 17:20. נתון זה מתיישב גם עם מסמכים נוספים של משטרת ישראל – הודעה על תאונת דרכים – ת/2 ות/3.

גרסתו של התובע אינה מתיישבת עם לוח הזמנים, כאשר על פי עדותו בבית הדין, את השליחות בבנין הפניקס ביצע בשעה 15:00 או 15:30 (ולחוקר מסר שהיתה בסביבות 16:00) ואין זה סביר כלל כי נסיעה על קטנוע ביום שבת בצהריים, מגבעת שמואל לכיוון אלוף שדה תארך למעלה משעה או שעתיים (תלוי בגרסת התובע לגבי השעה בה היה בבית הפניקס). מכל מקום, התובע גם לא סיפק הסבר כלשהו לפער זמנים זה.

9.התובע הציג מכתב כללי של חנות פלאפונים "רון פון" ובו נרשם ש"מבירור שערכתי נמסר לי מהלקוח שהשליחות נמסרה ביום שבת באזור אחה"צ". לא ניתן להסתפק במכתב זה שהוא מכתב כללי, לא נרשם עליו תאריך כתיבתו, אין בו שם של כותב המכתב, שם של הלקוח הפרטי שבו מדובר או כל פרט מזהה אחר. מעבר לכך, רושם המכתב לא התייצב להעיד בעצמו בבית הדין ולהיחקר על תוכן המכתב.

10.למעשה, אין כל ראיה חיצונית אובייקטיבית שתתמוך בגרסת התובע. לעומת זאת, הגרסאות השונות שנתן לחוקר לעומת עדותו בבית הדין ופער הזמנים בין התאונה ובין המועד שבו ביצע את השליחות בגבעת שמואל, מעוררים סימני שאלה ואינם תומכים בגרסת התובע.

11.סוף דבר – התובע לא הוכיח כי ביום 5.6.10 נפגע תוך כדי ועקב עבודתו.

התביעה נדחית.

רק משום שמדובר בהליך מתחום הבטחון הסוציאלי, אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ו תשרי תשע"ד, (30 ספטמבר 2013), בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: