אוזרן נ' עטיה ואח'

פסק דין

השאלות העומדות לדיון הן:

האם הנתבעות אחראיות לאירוע התאונה מיום 19/1/2011, בה נפגע רכבו של התובע? אם כן;

מהו סכום הפיצויים שעל הנתבעות לשלם לתובע?

כללי:

בכל זמן הרלוונטי לתביעה:

התובע היה הבעלים של רכב פרטי מסוג ניסן מ.ר. 4767569 (להלן- "הניסן");

מר דניאל אוזרן, בנו של התובע, היה הנהג של הניסן (להלן- "עת/1");

הנתבעת 1 היתה הבעלים של רכב פרטי מסוג מאזדה מ.ר. 7514168 (להלן- "המאזדה");

הנתבעת 2 ביטחה בביטוח רכוש את השימוש במאזדה.

התאונה:

לטענת התובע ביום 19/1/2011 נסע עת/1 ברחוב חיים בר לב במודיעין. רכבה של הנתבעת 1 עמד בנתיב הנסיעה. עת/1 סטה שמאלה כדי לעקוף את רכב הנתבעת 1. בעת שחלף על פני רכבה של הנתבעת 1, סטתה הנתבעת 1 בפתאומית שמאלה ללא איתות. כדי למנוע התנגשות סטה עת/1 אף הוא שמאלה ופגע ברכב צד ג' שעמד בצד.

הגנת הנתבעות:

מנגד, הכחישו הנתבעות את האמור בכתב התביעה. לטענתן, המאזדה נסעה בכביש בעל נתיב נסיעה אחד לכל כיוון. שעה שהמאזדה האטה נסיעתה בכדי לפנות שמאלה, לשם כניסה לחנייה שבצד שמאל של הכביש, עקף עת/1 את המאזדה משמאל במהירות מופרזת תוך מעבר לנתיב הנסיעה הנגדי, הסיט רכבו שמאלה בכדי לא להתנגש ברכב המאזדה שפנה שמאלה וכך פגע ברכב חונה. לטענת הנתבעות מלוא האחריות לקרות התאונה רובצת על התובע.

העדויות:

בדיון שהתקיים בפני ביום 21/11/11 העידו עת/1 והנתבעת 1.

מהראיות עולה כי התאונה ארעה בכביש אשר בו נתיב נסיעה אחד לכל כוון. עת/1 נסע אחר הנתבעת 1 בנתיב אחד ולאחר מכן סטה לנתיב הנגדי לצורך ביצוע עקיפה בעת שהנתבעת פנתה שמאלה על מנת להיכנס לחנייה.

יש לציין שבעדותו בבית המשפט הוסיף עת/1 כי הוא אותת שמאלה בזמן העקיפה וכן הוסיף כי זיהה את רכב המאזדה כ-300 מ' עת הדליקה אורות רוורס (ראה עמ' 2 לפרוטוקול שורות 1-14).

זאת לעומת הנתבעת 1 דבקה בגרסתה לאירוע התאונה מאז הודעתה למבטחת ועד עדותה בפני.

בסיכומים טען נציג הנתבעת 2 , מר צברי כי מדובר בכביש עירוני בו המהירות המותרת היא עד 50 קמ"ש. עת/1 עקף את הנתבעת 1 ומעוצמת המכה ברכב החונה ניתן ללמוד על מהירות נסיעתו לא היה שום מגע בין רכבי הצדדים, הנתבעת 1 לא הפריעה ו/או סיכנה את נסיעתו אלא ההפך הוא הנכון. (ראה עמ' 4 לפרוטוקול שורות 2-11).