אוזן ואח' נ' קוסקס

פסק דין

התובעים שכרו את שירותיו של הנתבע כאדריכל לצורך הכנת תוכנית לביצוע פרצליה במגרש ועד לקבלת היתר בניה לרבות עריכת תכנית אדריכלית לבית שייבנה במגרש.

בין הצדדים הסכם מיום 22/12/09 (נספח א' לכתב ההגנה).

מאז שנחתם ההסכם חל נתק מסוים בין הצדדים ובאפריל 2012 חזרו התובעים וביקשו לחדש את ההתקשרות. התובעים שילמו לנתבע מקדמה בסך של 8,600 ₪.

לטענת התובעים, במשך חודשים ארוכים לא חלה כל התקדמות ממשית בעבודת הנתבע והוא לא הגיש תוכנית לאישור משרד הפנים/הועדה המקומית. מברור שערכו עם משרד הפנים עלה, כי אישור תוכנית הפרצליה לפי נוהל מבא"ת החדש של משרד הפנים, באמצעות "כרטיס חכם", לוקח לכל היותר שבועיים; וכי התוכנית איננה "תקועה" במשרד הפנים כפי שטען הנתבע, אלא כלל לא הוגשה (ריכוז ותמצית השיחות עם משרד הפנים צורף כנספח ז לתביעה). לטענת התובעים, הנתבע לא הגיש את התוכנית וככל הנראה לא יודע לעבוד בנוהל מבא"ת החדש. בנסיבות אלה ולאחר שניסיונותיהם לזרז את העבודה עלו בתוהו, התובעים החליטו לסיים את ההתקשרות עם התובע באפריל 2013.

במאי 2013 התקשרו התובעים עם בעל מקצוע אחר. זה השיג את האישור העקרוני של משרד הפנים (מבא"ת), שנדרש כצעד מקדים להגשת התוכנית לועדה המקומית, בתוך שבועיים ימים, כבר ביום 16/5/13 וכעת, התוכנית מצויה בועדה מקומית.

טרם הגשת התביעה, במאי 2015, שלחו התובעים לנתבע מכתב התראה, שבו דרשו כי יושבו להם כספי המקדמה. המכתב נותר ללא מענה.

מכאן התביעה.

התובעים תובעים סך של 13,600 ₪ (8,600 סכום המקדמה ועוד 5,000 ₪, פיצוי בגין עוגמת נפש).

לתביעה צירפו התובעים מכתב של המהנדס ששכרו את שירותיו אשר מפרט את המצב התכנוני של תוכנית הפרצלציה ומאשר את דברי התובעים בעניין זה. בנוסף, הוגשה חוו"ד ת/1 של אותו מהנדס, שלפיה הנתבע הכין סקיצות עקרוניות בלבד ללא כל אישור של גורם ממשלתי או עירוני וללא חותמת המאשרת התקדמות כשלהי בתהליך מאת משרד הפנים או הועדה המקומית. עבודתו של הנתבע הוערכה על ידו בשווי של 5%-10% מתחולת העבודה שהוסכמה בין הצדדים.

הנתבע הגיש כתב הגנה. לטענתו, לא ניתן היה לקדם את התוכנית כיוון שבמגרש התובעים יש מבנים בלתי חוקיים. הנתבע הבהיר לתובעים את הצורך להסדיר את אי החוקיות כבר בשנת 2009 אך התובעים לא עשו לפתרון הבעיה ומטעם זה, לא ניתן היה להתקדם.

הנתבע הציג תצלום נת/1 שמדגים את המבנים הבלתי חוקיים בנכס.

עוד טוען הנתבע, כי הוא רשאי להסכים הם תובעים מהו סכום המקדמה. לטענתו, עבד על התוכנית והכין מסמכים. נקבע בהסכם, כי המקדמה היא בסך של 8,600 ₪ ואין מקום להשבת המקדמה.

התובעים מציינים, כי המבנים הבלתי חוקיים לא מנעו מהמהנדס ששכרו להתקדם בשלבי התוכנית כמפורט לעיל; וכי הם באו בדברים עם הועדה המקומית להסרתם והם מתכוונים לפעול בהתאם.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בכל החומר שהוגש לבית המשפט, אני מקבלת את התביעה בחלקה.

טענת הנתבע היא, כי לא ניתן להתקדם בביצוע העבודה לפי ההסכם מחמת שבמגרש מצויים מבנים בלתי חוקיים וכל עוד לא פעלו התובעים לסילוקם. אלא שהוכח, כי המהנדס האחר ששכרו התובעים הצליח להעביר את תוכנית הפרצלציה בשלב המקדים של מבא"ת (משרד הפנים) בתוך שבועיים ימים והיא עומדת כעת לדיון בועדה המקומית. לטענת הנתבע, אין מקום להסתכל על התהליך שלב-שלב, שכן "בגדול" לא ניתן להתקדם בתהליך עד לבניית הבית לפי היתר, כל עוד לא יוסרו המבנים הבלתי חוקיים. אני דוחה טענה זו. אין בה כדי להסביר מדוע לא התקדם הנתבע בביצוע השלב המקדים של מבא"ת בזמן סביר, משך כשנה מאז חודשו היחסים באפריל 2012 ועד לביטול ההסכם ע"י התובעים, באפריל 2013. מעבר לכך, יש תועלת בהתקדמות בהליכים התכנוניים באישור תוכנית הפרצלציה גם אם ייתכן שבסופו של דבר, לא יינתן היתר בניה כל עוד לא יסולקו המבנים הבלתי חוקיים (יצוין כי טענה זו כשלעצמה לא הוכחה ע"י הנתבע. כידוע, לא-אחת ניתן היתר בניה בכפוף להריסה/סילוק המבנים הבלתי חוקיים שיסומנו בתוכנית). יתר על כן, אם סבור הנתבע, כי לא ניתן לקדם את תכנית הפרצלציה כל עוד לא יסולקו המבנים הבלתי חוקיים או שהוא אינו מוכן לעשות לקידומה עד לסילוקם - אזי בנקודת הזמן של חידוש היחסים בשנת 2012 היה עליו שלא ליטול על עצמו את העבודה, שלשיטתו אינו יכול לבצעה, ובוודאי שלא היה מקום לגבות אז

(ובטרם הוסרו המבנים הבלתי חוקיים) את כספי המקדמה. שהרי הנתבע, לפי עדותו, יודע כבר משנת 2009 על בעיית המבנים החוקיים שלטענתו, מונעת את ביצוע העבודה המוסכמת.

לאור האמור, אני סבורה כי בדין ביטלו התובעים את התקשרות בין הצדדים מחמת הפרתה ע"י הנתבע.

אציין, כי הנתבע טען טענות נוספות ביחס למחלוקות כביכול בין בני המשפחה של התובעים, שהנתבע נאלץ להתמודד עימן או שמנעו את המשך הטיפול. לא מצאתי שיש רלבנטיות לטענות אלה, שלא הוכחו כשלעצמן, והן נדחות.

נוכח ביטול ההתקשרות כדין, זכאים התובעים להשבת המקדמה ששילמו. יחד עם זאת, בשים לב לכך שהתובעים היו נכונים לפי דבריהם להגיע עם הנתבע להסכמה על תשלום מתאים בגין העבודה שביצע (שלא הגיעה לכלל הגשה של מסמכים או תועלת אחרת לתובעים שכן לא נעשה שימוש כלשהו במסמכים של הנתבע) ובשים לב לחוות הדעת שהגישו התובעים ביחס לשווי העבודה שבוצעה ולכלל נסיבות העניין - ינוכה סך של 10% מסכום המקדמה וסכום זה יוותר בידי הנתבע.