אוהב ציון ואח' נ' עמדי ואח'

פסק דין

שתי תביעות שנדונו במאוחד - האחת, תביעה כספית לתשלום יתרת התמורה שעל הנתבעים לשלם לתובעת, סקטור אפיקים בע"מ, עבור רכישת חלקה בנתבעת, הסטוק פתח-תקוה בע"מ; והשניה, תובענה של בעלי המניות בתובעת, למתן סעד הצהרתי ולמתן צו עשה כנגד הנתבעים, על רקע טענות להפרת הסכם זכיינות שבין התובעים לבין הנתבע.

כללי - הצדדים, התביעה ותמצית טענות הצדדים

המבקשים בה"פ (התובעים) הם בעליה של סקטור אפיקים בע"מ, היא התובעת בתובענה האזרחית (התובעת או סקטור אפיקים). התובעת עוסקת, בין היתר, בייבוא ושיווק של מוצרי בית לחנויות רשת הסטוק (הרשת).

הסטוק פתח תקוה בע"מ, הנתבעת 2 בשתי התובענות (הנתבעת או הסטוק פתח תקוה), הוקמה ע"י התובעת והנתבע 1 (הנתבע) ביום 3/1/08, על מנת להפעיל סניף של רשת הסטוק. התובעת והנתבע החזיקו במניות הנתבעת בחלקים שווים.
במקביל להקמת הנתבעת, הנתבע התקשר בהסכם שכירות מיום 24/12/07 בקשר לחנות ברחוב חובבי ציון בפתח תקווה, חנות שנועדה להפעלת הסניף (החנות והסכם השכירות, בהתאמה).
התובע 1 (התובע) חתם כערב על הסכם השכירות.

בסוף שנת 2009, התובעת מכרה לנתבע את חלקה בנתבעת והנתבע הפך לבעל המניות היחיד של הנתבעת, שהמשיכה להפעיל את החנות כחלק מרשת חנויות הסטוק.

ביוני 2011 נפרדו דרכיהם של הצדדים, בנסיבות שלגביהן קיימת מחלוקת. הנתבעים חדלו מלהפעיל את החנות כסניף של הרשת והם מפעילים בה חנות עצמאית לממכר כלי בית (לכל הפחות, עד נכון למועד שמיעת הראיות).

התובענה הכספית (ת.א. 30045-07-11), היא תביעת התובעת כנגד הנתבעים לתשלום יתרת התמורה בגין מכירת חלקה של התובעת בנתבעת.

לפי כתב התביעה המתוקן, בסוף שנת 2009, בפגישה של הנתבע עם התובע שהתקיימה בביתו של האחרון, הסכימו הצדדים שהתובעת תמכור לנתבע את חלקה בנתבעת (50%), תמורת הסך של 500,000 ₪ "נטו". התובעת הסכימה, שהנתבע ישלם את התמורה באמצעות רווחי הנתבעת. הצדדים סיכמו, כי מתוך סכום זה, תשלום בסך של כ- 75,000 ₪ יהיה עבור המניות והיתרה, כ- 425,000 ₪ כתשלום עבור המלאי שנמצא בחנות ובעבור דמי ניהול ועל כן, תשלום זה יחויב במע"מ כחוק. הנתבע שילם את הסך של 75,000 ₪ ובנוסף, שילם סך של 285,000 ₪ בתוספת מע"מ. נותר חוב של 140,000 ₪ בתוספת מע"מ (162,400 ₪), אותו ממאן הנתבע לשלם.

לטענת הנתבע, התמורה שסוכמה היא לתשלום סכום סופי כולל של 500,000 ₪ תמורת מניות התובעת בנתבעת. מעולם לא סוכם על תשלום בגין המניות ובגין מלאי או דמי ניהול, בנפרד. אין זה אלא ניסיון בדיעבד של התובעים להתאים את המוסכם לדרישותיהם הכספיות לפי התביעה. לטענת הנתבע, התובעת, שניהלה גם את ספרי החשבונות של הנתבעת, הגדירה את התשלומים כתשלומים כאלה או אחרים ללא ידיעתו וללא הסכמתו, לפי צרכיה.

לטענת הנתבע, הוא שילם לתובעת סך של 417,600 ₪ (שהם 360,000 ₪ בצירוף מע"מ). סוכם, כי יתרת הסכום, בסך 82,400 ₪, תשולם מתוך רווחי החנות, שאמורה הייתה להמשיך ולעסוק באותו תחום, על פי אותה התנהלות, תוך שהתובעים דואגים לאספקת הסחורות לחנות מהספקים השונים, במחירי עלות. לטענת הנתבע, כיוון שהנתבעת הייתה בגרעון כאשר הצדדים נפרדו, הוא אינו חייב לשלם את היתרה.

התובענה השניה (ה"פ 37903-08-11), היא תביעה של התובעים למתן סעד הצהרתי, שלפיו הנתבע הפר את הסכם הזכיינות מיום 25/12/07, שנחתם בינם (כבעלי הרשת), לבין הנתבע (נספח 1 לה"פ, הסכם הזכיינות), באי-מתן הודעה מוקדמת על סיום יחסי הזכיינות ובכך שהנתבע ממשיך לעסוק בחנות באותו תחום, אף שלפי הוראות ההסכם הוא מנוע מלעשות כן במשך 3 שנים שלאחר סיום תקופת הזכיינות; ותביעה למתן צו המונע מהנתבעים להפעיל כל עסק בחנות.

הנתבעים מכחישים שנחתם הסכם הזכיינות. לטענתם, לא נחתם הסכם והנתבעת פעלה כזכיין של הרשת על פי הסכמות שבע"פ בלבד. מכאן גם שאינם מחויבים בהוראותיו של ההסכם, שמכוחן הוגשה המרצת הפתיחה. יתר על כן, הנתבעים לא ביקשו להפסיק את הזכיינות. התובעים הם שדחקו את רגלי הנתבעים החוצה בהתנהלותם בניגוד למוסכם: במחירים המופקעים שבהם מכרה התובעת לנתבעת את הסחורה, מצד אחד, ובקביעת מחירי מבצע בלתי אפשריים למכירה לצרכן, מצד שני; באי-אספקת סחורה וביצירת "מצור" שמנע קבלת סחורה לחנות גם מספקים אחרים.

זו תמצית הטענות. על מנת שלא להכביד ושלא לחזור על הדברים, אפרט את הטענות במסגרת הדיון, לפי העניין והצורך.

התובענות אוחדו על פי החלטת כב' סגן הנשיאה בשלב שלאחר הגשת התצהירים ובטרם דיון הוכחות בתיקים.

הראיות

מטעם התובעים הוגשו תצהירי התובע, מר גבי אוהב ציון (תצהיר מיום 24/4/12 ותצהיר התמיכה בה"פ).

בנוסף, צירפו התובעים בהיתר בית המשפט, תמלול שיחה שנערכה בין התובע לבין הנתבע ובין התובע לבת זוגו של הנתבע ביום 19/6/11 סמוך לאחר שהנתבע הודיע לתובע על רצונו לעזוב את הרשת (להלן: השיחה המתומללת או התמליל, בהתאמה. ראו החלטת כב' הש' יקואל מיום 29/11/12 שניתנה במסגרת ה"פ, בטרם איחוד הדיון).