אהרן נ' סופר

החלטה

זוהי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בכפר-סבא (כב' השופט דורון חסדאי).

פסק דינו של בית משפט קמא דן בבקשה לביטול פסק בורר, אשר הוגשה על ידי המבקש באשר לפסק הבורר אשר ניתן על ידי כב' השופט (בדימוס) צבי הרטל.

בבקשה אשר נדונה בבית משפט קמא, העלה המבקש שורה ארוכה של טענות כנגד פסק הבורר ודומה שרוב עילות הביטול המנויות בסעיף 24 לחוק הבוררות – נטענו על ידו.

בית משפט קמא דן בכל טענות המבקש ודחה אותן אחת לאחת.

על פסק דין זה הוגשה הבקשה למתן רשות ערעור.

בתחילת הדברים יוברר, כי בית המשפט לא ייטה לבטל פסק בורר וההתערבות השיפוטית בפסק הבורר צרה ומוגבלת לעילות מוגדרות.

עיקר טענתו של המבקש היא, שהבורר, אשר היה מחויב לדון על פי הדין המהותי, לא יישם את הדין המהותי בפסיקתו ובמקום לפסוק מה היה ההסכם בין הצדדים, פסק את משנתו הפרטית.

באשר לטענה זו יצוין, כי למקרא פסק הבורר ברור כי הוא הפעיל את הדין המהותי ודן על פיו. הבורר הפעיל את כללי פרשנות החוזה כפי שהם בדין הישראלי, בחן את הראיות אשר הונחו בפניו והפעיל על מסקנותיו העובדתיות את הדין החל.

אינני נכנס לשאלה בדבר נכונות פסק הבורר מבחינת הדין המהותי. שאלה זו אינה מונחת בפניי כלל. כל שעליי לבחון הוא, האם הבורר אכן הפעיל את הדין המהותי ופסק את שפסק על פיו, כפי שהוא הבינו. בהחלט ייתכן שבורר כזה או אחר יטעה בהפעלת הדין המהותי, אולם אין בכך עילה לביטול הפסק. השאלה שיש לבחון היא, האם הופעל הדין המהותי כפי שהוסכם בהסכם הבוררות.

לאחר שקראתי את פסק הבורר, השתכנעתי שהבורר הפעיל את הדין המהותי לאחר קביעת העובדות לאור הראיות שהונחו בפניו.

לפיכך אני דוחה את הטענה לפיה הבורר פסק שלא על פי הדין המהותי.

עוד נטען, כי הבורר לא הכריע בחלק מהנושאים שנמסרו להכרעתו, ולכן דין פסק הבורר להתבטל על פי סעיף 24(5) לחוק הבוררות.

הבורר הדגיש את הסכמת הצדדים, כפי שבאה לידי ביטוי בהחלטתו מיום 4.11.04. על פי החלטה זו, שניתנה בהסכמה, נקבע כי הוא ידון בשאלת שיעור שכר הטרחה אשר ישולם לעו"ד אהרון עבור הטיפול המשפטי בתיקיו של מר סופר.

מאחר והחלטה זו ניתנה בהסכמה, הרי שבעניין זה צריך היה הבורר להחליט. ואכן, הבורר החליט בשאלה זו. לכן, בדין דחה בית משפט קמא את הטענה לפי סעיף 24(5) הנ"ל.

עוד נטען, כי בעניין זה יש לבטל את פסק הבורר גם מכוח הוראות סעיף 24(6) לחוק הבוררות, לאור העובדה שהבורר לא נימק את החלטותיו בנוגע לשכר הטרחה המגיע למבקש ביחס לתיקי ההוצל"פ ובאשר למכתבי ההתראה, ולא נתן הסבר או הנמקה לקביעותיו בעניינים אלה.

לאחר שקראתי את פסק הבורר, השתכנעתי כי הוא פסק מנומק וכי לא נעלמו מעיני הבורר הנושאים שעמדו להכרעה. הוא בחן את טענות הצדדים והתייחס אליהן עניינית ופסק את פסקו.

נטען עוד, כי יש לבטל את פסק הבורר מכוח הוראת סעיף 24(4) לחוק הבוררות, שעניינו אי מתן הזדמנות לבעל דין לטעון את טענותיו ולהביא את ראיותיו.

טענה זו מוטב היה לה שלא תעלה כלל. בסכסוך שבין הצדדים התקיים הליך בוררות ארוך שכלל גם שמיעת ראיות, ולא ניתן לטעון כי לא ניתנה לבעל הדין ההזדמנות לטעון את טענותיו.

עוד נטען כי יש לבטל את פסק הבורר מכוח סעיפים קטנים 9 ו-10 לסעיף 24 לחוק הבוררות.