אהרונסון נ' דמתי ואח'

פסק דין

עסקינן בתאונת דרכים בה נפגע רכב התובע וכן נפגע רכב הנתבע 1 (להלן: "הנתבע").

למעשה אין מחלוקת רצינית בין הצדדים על האופן בו קרתה התאונה, שכן מוסכם על שני הצדדים שהתובע נסע ברחוב הרצל מכיוון צפון לדרום ואילו הנתבע נסע מכיוון דרום לצפון והיה בדעתו של הנתבע לפנות שמאלה לכיוון רחוב ארלוזורוב.

אין גם חולק בין הצדדים כי התאונה אירעה בעת שהתובע נסע בכביש ישר ובעת שהנתבע אכן פנה שמאלה, אך לטענת הנתבע, תוך כדי פניה ובתחילת רחוב ארלוזורוב ישנו מעבר חציה, שם עברה אישה את המעבר ולכן נאלץ הוא לעצור את רכבו ותוך כדי עצירה פגע רכב התובע בחלק האחורי ימני של רכב הנתבע.

נציג הנתבעת טוען בפני כי בשל מהירות נסיעתו של התובע לא יכול היה לעצור את רכבו מבלי למנוע את התאונה ולכן סבור נציג הנתבעת שהאחריות רובצת על התובע ויש לדחות את התביעה.

שמעתי את הצדדים אשר העידו בפני וגם עיינתי בכתבי הטענות וגם שמעתי את עדותה של הגברת אהרונסון אשר נסעה ברכבו של התובע ובנסיבות אלה אינני מקבל את טענת נציג הנתבעת שהתובע נסע במהירות מופרזת, יען כי הן התובע והן הנתבע מעידים בבית המשפט כי הכביש היה פקוק וכמובן שבנסיבות אלה לא ניתן לפתח מהירות.

לאחר ששקלתי את העדויות ואת חומר הראיות שבתיק בית המשפט, המסקנה הברורה בעניין

הזה כי שני המעורבים בתאונה אחראים לקרות התאונה, אם כי בנסיבות אלה אחריותו של הנתבע גבוהה יותר מאשר אחריותו של התובע.

הנתבע מעיד כי הוא פנה שמאלה ואין ספק שבעת הפניה היה חייב להבחין ברכבים שנוסעים מצפון לדרום והיה צריך לוודא שהפניה אפשרית מבלי לחסום את דרכם של המשתמשים בדרך.

תוצאות הפגיעה ברכבים מעידה על כך שאכן הנתבע תוך כדי פניה שמאלה חסם את דרכו של התובע והתובע אשר לא הספיק לעצור על אתר, פגע ברכב הנתבע.

בנסיבות אלה, מאחר וקבעתי ששני המעורבים אחראים, הרי שמעצם התאונה עולה שגם לתובע רשלנות תורמת לעניין זה, שכן גם הוא היה חייב להבחין ברכב הנתבע הפונה שמאלה ואם היה מבחין בו מבעוד מועד, היתה התאונה נמנעת.

לפיכך, הרי שנסיבות התאונה מצביעות על כך כי מירב האחריות רובצת על הנתבע בפנותו שמאלה מבלי לבדוק אם הפנייה אפשרית ולכן אני קובע כי אחריותו של הנתבע מגיעה לכדי שיעור של 70 אחוזים ואחריותו של התובע מגיעה לכדי שיעור של 30 אחוזים.

בהתאם לכך, על הנתבעים לפצות את התובע.

הנזקים אשר נגרמו לתובע ואשר הוכחו בבית המשפט, הם בסכום של 3,447 ₪ הכולל בחובו נזק ממשי לרכב ושכר טרחת שמאי ואילו יתרת סכום התביעה לא הוכחה.

בהתאם לקביעתי הנ"ל אני מחייב את הנתבעים, שניהם ביחד, ו/או כל אחד מהם בנפרד, לשלם לתובע סך של 2,413 ₪ (70% מסכום הנזק הנ"ל) בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה 16.11.2009 ועד התשלום בפועל.

כמו כן ובהתחשב ברשלנות התורמת אני מחייב את הנתבעים באופן סולידרי לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 150 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

ניתנה והודעה היום ב' אדר תש"ע, 16/02/2010 במעמד הנוכחים.

גדעון ברק, שופט

הוקלד על ידי: אירית שיר התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: