אהרונסון ואח' נ' שגור ואח'

פסק דין

1.תביעתם של התובעים לקבלת פיצויים בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכבם כתוצאה מתאונת דרכים שאירעה ביום 14.6.12, שבה היו מעורבים: רכבם- הרשום במשרד הרישוי בבעלות התובעת מס' 1 ורכב אחר, הנהוג בידי הנתבע מס' 1 (להלן: הנתבע).

2.על פי טענת התובעים, עת נסעו ברכבם, שהיה נהוג בידי התובע מס' 2 בכביש שירות באזור הצ'יק פוסט בחיפה, נסע לפניהם הנתבע ברכבו, הרכב נעצר ולפתע החל בנסיעה לאחור ופגע בחלקו הקדמי של רכב התובעים. לעומת התובעים טען הנתבע, כי התאונה אירעה כשהוא נסע בכביש השירות ורכב התפרץ לכביש מחניה שבצד הדרך, הוא בלם את רכבו על מנת למנוע פגיעה בו, או אז רכב התובעים שנסע מאחוריו התנגש ברכבו.

3.לאחר ששמעתי את גרסאות הנהגים לרבות עדותה של התובעת מס' 1 ולאחר שעיינתי בדו"ח הפעולה שרשמה המשטרה לאחר אירוע התאונה וכן בהודעה על מקרה הביטוח שרשם הנתבע, אני מחליט לדחות את התביעה. אפרט את נימוקיי.

הגרסה המועלית על ידי התובעים מוקשית היא ואינה מתיישבת עם מהלכם הרגיל של הדברים ועם סבירותם של מהלכים. ברי, כי נוסע ברכב, שפניו מועדות קדימה והוא נוסע קדימה פשיטא שיסע קדימה ולא אחורה. גרסתם של התובעים היא, כי הנתבע עצר פתאום וחזר במהירות אחורה כשלא עולה כל סיבה סבירה למעשהו (וגם הטענה שהוא דיבר בטלפון אינה יכולה להוות סיבה סבירה), אינה יכולה לעמוד. זאת. אך לא רק זאת.

על פי גרסתם של התובעים, כאשר נעצר רכבו של הנתבע, הם היו במרחק של 10-15 מטר מרכבו של הנתבע. משמעות הדברים היא, כי הנתבע חזר בנסיעה אחורנית מרחק לא מבוטל. תיאור זה אינו מתיישב עם טענתם של התובעים כי הדבר קרה בהרף עין עד כדי מצב שבו התובע אף לא הספיק לצפור.

גרסתו של הנתבע הגיונית וסבירה וגם מתיישבת עם תיאור הכביש בו אירעה התאונה. מדובר בכביש שירות שאינו רחב, שלפי גרסת הנתבע יש בו מפרצי חניה בצד הכביש, אחד מכלי הרכב שחנה מצד שמאל ניסה להשתלב בכביש וכדי למנוע את התאונה בלם הנתבע את רכבו וכך רכב התובעים נכנס ברכבו מאחורה.

אשר לטענתם של התובעים כי הנתבע לא הגיש תביעה נגדם, הגם שהוא טוען כי האחריות לאירוע התאונה מוטלת עליהם, הרי לכך תשובה פשוטה, והיא מתיישבת עם גרסתו של הנתבע ולפיה לרכבו לא נגרם נזק כלשהו. תוצאה זו שלפיה לרכב הנתבע לא נגרם נזק כלשהו אף מתיישבת יותר עם גרסתו של הנתבע לאירוע התאונה. איני רואה לקבל את יתר טענות התובע ובכלל זה טענתם של הנתבע "ברח" לאחר קרות התאונה, שכן הדבר אינו מתיישב עם תיאורם כי לאחר אירוע התאונה פינו הצדדים את כלי הרכב המעורבים בתאונה את הכביש, נסעו קדימה והחליפו פרטים.

4.סוף דבר: אני מחליט לדחות את התביעה ולחייב את התובעים לשלם לכל אחד מהנתבעים הוצאות בסך של 150 ₪, אשר ישולמו תוך 30 ימים מהיום, שאם אל כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן לערער על פסק הדין ברשות לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 15 ימים.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, י"ד אייר תשע"ג, 24 אפריל 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: