אהרונסון ואח' נ' אהרונסון ואח'

פסק דין

לפני כתב תביעה (מתוקן) בסכום של 10,500 ₪.

1. בני הזוג התובעים והנתבע 1 נושאים את אותו שם משפחה (מבלי שיש ביניהם קרבה משפחתית). ובעוד התובע 2 הינו עורך דין שפרש לגמלאות, הנתבע 1 הינו עורך דין פעיל ושותף במשרד עורכי דין בתל אביב.

2. משרדו של הנתבע 1 מייצג בעלי דין בשני תיקים שונים שאזכורם דרוש לענייננו; האחד תיק המתנהל למן שנת 2006 בבית משפט השלום בנצרת (להלן: "תיק נצרת") והשני תיק שנפתח בשנת 2010 בבית משפט השלום בתל אביב (להלן: "תיק תל אביב"). עת הגיש הנתבע 1 כתב הגנה בשם מרשתו בכל אחד משני התיקים הללו, ציין את פרטיו כמייצג: כתובת המשרד בתל אביב, מספר טלפון ומספר הפקס (ראו כתבי הגנה מיום 17.9.06 בתיק נצרת ומיום 9.5.10 בתיק תל אביב, נספח א' לכתב ההגנה של הנתבע 1).

3. אלא מאי, בשל טעות אנוש שנעשתה בשתי מזכירויות בתי המשפט, מזכירות שהנתבעת 2 אחראית על פעילותן, הוזנו למערכת "נט המשפט" כמייצג בתיק פרטיו של התובע 2, לרבות מענו הפרטי ומספר הפקס בביתו.

4. וכך, החלו בני הזוג התובעים לקבל מבתי המשפט בהם התנהלו שני התיקים הודעות ומסמכים, אם בדואר אם בפקס. אלו האחרונים, בעיקר בשעות הלילה, בשבתות ובחגים. כמחווה לעמית למקצוע, נהג התובע 2 אף לשלוח למשרדו של הנתבע 1 את אותם דברי דואר שהגיעו אליו בטעות. בד בבד גם פנה לנתבע 1 ולעורכי דין שונים ממשרדו למען יפעלו בתיקי בתי המשפט הרלוונטיים להפסקת משלוח דברי הדואר והפקסים למענו הפרטי.

לדברי התובע 2 התחייב הנתבע 1 לטפל בנושא ולהביא להפסקת המטרד. בפועל, כך התובעים, למעט דברי עידוד - מאומה לא השתנה.

לטענת התובעים, להם עצמם לא היתה כל אפשרות לפנות לבית המשפט ולהתריע בפניו אודות השגגה, מאחר שאינם בעל דין/מייצג בתיק. ולמרות שהטעות נעשתה בפועל על ידי מזכירות בתי המשפט, את מלוא האחריות יש להטיל לדידם על הנתבע 1 אשר לא פעל בעצמו או באמצעות שלוחיו ועובדיו כדי להביא לתיקון הטעות הנמשכת, ובכך התרשל. כן טוענים התובעים לעוולה של מטרד ליחיד ופגיעה בפרטיות.

על שום כל אלה, תובעים הם פיצוי בסך של 7,500 ₪ בגין עוגמת נפש, חוסר שינה ומטרד; בגין בזבוז זמנם בטלפונים, פקסים ואיסוף דברי דואר סך של 1,000 ₪; ובשל הפרת זכותם לפרטיות גם סכום של 2,000 ₪. 10,500 ₪ יחדיו.

5. הנתבע 1 טוען כי אין להטיל כל אחריות לפתחו, באשר פעל להגשת בקשות לעדכון כתובת בשני התיקים. הוא מדגיש כי פעולותיו נעשו כמחווה של רצון טוב, תוך הבעת אמפתיה למצבם של התובעים, מבלי שהיתה לו כל כוונה לשאת באחריות כלשהיא לרשלנותה של הנתבעת 2. לאחר קבלת כתב התביעה אף פנה למנהל הנתבעת 2 בניסיון לסיים את הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט (ראו מכתב מיום 7.5.12, נספח 4 לכתב ההגנה של הנתבעת 2), אך משלא קיבל מענה צרפה לתיק כאן בהודעה לצד שלישי.

6. זהו המקום לציין כי התובעים תבעו תחילה רק את הנתבע 1. אך בדיון שהתקיים בתאריך 18.7.12 נוספה הנתבעת 2, שהיתה נוכחת ממילא בדיון במסגרת הודעה לצד שלישי, כנתבע נוסף.

7. הנתבעת 2 מודה בטעות שארעה במזכירות בתי המשפט בשני התיקים. עם זאת, היא מדגישה כי בתיק נצרת (שנפתח בשנת 2006) המתין הנתבע 1 כשלוש שנים עד אשר הגיש בתאריך 12.7.09 בקשה לעדכן את כתובתו, ובו ביום שונו הרישומים. ואילו בתיק תל אביב (שנפתח עוד בשנת 2009) הגיש הנתבע 1 בקשה לעדכון כתובת (בלבד) רק בתאריך 4.3.12, וגם זאת מבלי לבקש לגרוע את שמו של התובע 2 כמייצג בתיק, ומבלי לבקש לעדכן את מספר הפקס. בקשה נוספת לעדכון הכוללת גם את מספר הפקס הוגשה רק בתאריך 9.5.12, לאחר הגשת התביעה, שגם בה לא ביאר הנתבע 1 את סיפור המעשה ולא ביקש לגרוע את שמו של התובע 2 כמייצג.

הנה כי כן, ונוסף על טענתה כי היא עצמה לא התרשלה, מפנה הנתבעת 2 את חצי ביקורתה לנתבע 1 – כמי שהפר את חובת ההגינות המוטלת עליו כלפי התובעים; כמי שהשתהה בפניותיו לבית המשפט; כמי שלא ניתן להבין מבקשותיו לבית המשפט לעדכון כתובת כי ארעה תקלה; וכמי שהוא מונע הנזק הזול ביותר, באשר עם היוודע לו דבר הטעות היה צריך לטפל בנושא בשקידה ראויה, והוא לא עשה כן.

לאחר שעיינתי בתיק בית המשפט ובמוצגים שהוגשו ושמעתי את הצדדים ואת עו"ד טרגש שהיה מעורב בטיפול בהגשת בקשת העדכון בתיק תל אביב - הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה נגד הנתבע 1, להדחות (ובהתאמה ההודעה לצד שלישי). ואילו דין התביעה נגד הנתבעת 2 להתקבל, בחלקה.

8. אין מחלוקת כי בעת הגשת כתבי ההגנה בתיק נצרת ובתיק תל אביב ציין הנתבע 1 את פרטי משרדו כדבעי. הטעות, נעשתה על ידי מזכירויות בתי המשפט שפעילותן הינה באחריות הנתבעת 2. חרף האמור, הן התובעים הן הנתבעת 2 מטילים את האחריות על הנתבע 1 וטוענים בלהט ביחס לחובת הזהירות של עורך דין כלפי הציבור, והתובעים בכלל זה. וזאת, על שום השתלשלות העניינים שלאחר ביצוע הטעות, כאשר הנתבע 1, לדידם, לא עשה די על מנת לתקנה.

9. הנני סבורה כי הרחבת גבולותיה של חובת הזהירות בנסיבות בהן לא נפל כל פגם בהתנהלותו של עורך הדין, והטעות מראשיתה ובמקורה היא כל כולה של אחר, יש ותעשה, אם בכלל, בזהירות. לא התרשמתי כי הנתבע 1 נטל על עצמו את האחריות לתיקון השגגה בפועל, והוא פנה בבקשות לתיקי בתי המשפט כמחווה של רצון טוב – הושטת עזרה לעמית למקצוע שנקלע, שלא בטובתו, למצב בו הוא מוטרד. לדרוש כי גם יעקוב ויבדוק כי התיקון נעשה בפועל הינה דרישה החורגת מהסביר בנסיבות העניין. ודווקא הנתבעת 2 היא שצריכה ליתן מענה הולם וכלים מתאימים לאותו ציבור שנפגע כתוצאה ממעשיה, כלים באמצעותם ניתן יהיה להביא לפתרון מהיר ויעיל של הבעיה.

10. התרשמתי כי מבין שני התיקים, תיק תל אביב הוא שהביא להגשת התביעה. שהרי, כשלוש שנים לפני הגשת התביעה כבר הגיש מי ממשרדו של הנתבע 1 לתיק נצרת בקשה לעדכון כתובת לרבות מספר פקס. לטענת הנתבעת 2 בכתב הגנתה - בו ביום שונו הרישומים והתובעים חדלו לקבל דברי דואר בתיק זה. האמור לא נסתר, והאסמכתאות שהציגו התובעים בקשר לתיק זה אכן נושאים תאריכים שלפני מועד עדכון הכתובת. אף בכתב התביעה הדגישו התובעים כי הטרדתם החריפה בשנתיים וחצי האחרונות לאחר שמשרדו של הנתבע 1 החל לטפל בתיק תל אביב. וכאשר הגיעה בתאריך 21.2.12 בשעה 23:40 הודעת פקס למכשיר שבביתם, פקעה סבלנותם, והתובע 2 הודיע לנתבע 1, כי אם יקבל פקס נוסף, יגיש נגדו תביעה. בסמוך לאחר מכן, בתאריך 4.3.12, הגיש עו"ד טרגש, ממשרדו של הנתבע 1, בקשה לעדכון כתובת (נספח 2 לכתב ההגנה של הנתבעת 2). כבוד השופט קידר שדן בתיק הורה "כמבוקש", אך פקסים נוספים (כולל החלטת כבוד השופט) התקבלו אצל התובעים בתאריכים 7.3.12 ו – 12.3.12 (נספחים ו1/ו2 - ז1/ז2 – ח1/ח2 לכתב התביעה) ונאמנים לדבריהם, הגישו את תביעה.

11. הנה כי כן, החלטת כבוד השופט קידר לשנות את הכתובת לא זכתה לטיפול המזכירות, וכתובת התובעים המשיכה להתנוסס על הפקסים לעיל שהגיעו לתובעים לאחר החלטתו. יתרה מכך, גם כאשר הגיש עו"ד טרגש בתאריך 9.5.12 בקשה לשינוי מספר הפקס והטלפון, וכבוד השופט קידר הורה "לעדכן כמבוקש" (נספח 3 לכתב ההגנה של הנתבע 2) – מספר הפקס לא שונה. בתאריכים 22.5.12 ו – 23.5.12 (ת/3-ת/4) עוד המשיכו התובעים לקבל הודעות פקס לביתם.

12. לדידה של הנתבעת 2, הנתבע 1 היה צריך לבקש "לגרוע" את התובע 2 כמייצג. אין בידי לקבל טענה זו, ודי היה בבקשות שהגיש הנתבע 1 - נוסף על פניות בעל פה שנעשו על ידי מתמחה ממשרדו של הנתבע 1/עו"ד טרגש (ראו פרוטוקול מיום 18.7.12 בעמ' 4 שו' 10-13, ובפרוטוקול מיום 26.2.13 בעמ' 7 שו' 15-16) - כדי להביא לתוצאה המצופה.

בנסיבות העניין המפורטות לעיל, ומעבר לטעות האנוש שנעשתה בסמוך לאחר פתיחת התיקים, מזכירות בית המשפט התרשלה בכך שלא נהגה באופן סביר ולא עדכנה את פרטי המייצג כראוי לאחר שפנו אליה, בין בעל פה ובין בכתב ובעיקר בתיק תל אביב.