אהרוני נ' רובנס ואח'

פסק דין

1.זו תביעה לפיצוי כספי עקב תאונת דרכים מיום 29.7.08, שבה היו מעורבים רכב התובע ורכב הנתבע, שהיה מבוטח על ידי הנתבעת 2.

התובע עותר לסכומים הבאים:

השתתפות עצמית1,658 ₪

עבור ירידת ערך, 969

הנחת העדר תביעות -

ריבית והצמדה83 ₪

הפסד זמן ועוגמת נפש1,000 ₪

סה"כ3,710 ₪

2.לדברי מר אהרון נחשון, שנהג ברכב התובע, הוא נסע לכיוון רח' ז'בוטינסקי ועצר בנתיב, תוך שהוא מאותת שמאלה, בכוונה לבצע פניית פרסה במקום – דבר שהוא מותר לו. הוא עומד "ונותן זכות קדימה לרכבים החוצים במטרה לעשות פרסה .... אני שומע מכה מאוד חזקה ברכב בצד שמאל" (עמ' 1, שורות 18-20).

מר נחשון טען נמרצות שהיה בעצירה מוחלטת בעת התאונה, מכיוון שהמתין עד שיהיה פנוי לבצע פניית פרסה.

3.הנתבע טוען שמר נחשון לא אותת, ולכן הנתבע התכוון לעקוף את רכב התובע:

"כשהייתי במהלך העקיפה, באמצע העקיפה, הוא החל להאט את הרכב. גם אני האטתי כי הבנתי שהוא עומד לעשות פרסה". (עמ' 5, שורה 6).

לשאלת בית המשפט מדוע לא עצר הנתבע השיב "הייתי במהלך עקיפה כשהוא התחיל לעצור" (שם, שורה 7).

לאחר ששמעתי את דברי בעלי הדין, החלטתי לקבל את התביעה ולהלן הנימוקים לכך:

א.כללית, העדפתי את גרסת מר נחשון לעומת גרסת הנתבע. הנתבע הבין שהתובע עומד לבצע פניית פרסה, אך לא הצליח להתחמק מההתנגשות, וזו הסיבה לתאונה.

ב.באשר לגובה הנזק, לא הוכח דבר מעבר להשתתפות עצמית.

אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת 2 לשלם לתובע 2,627 ₪ בתוספת 500 ₪ הוצאות.

הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק, החל מיום הגשת התביעה, עד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, ח' אדר ב תשע"א, 14 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.