אהרוני נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית של רישיון נהיגה אשר הוטלה ע"י קצין משטרה בשל חשד לעבירת אי ציות לתמרור ב-37.

בית המשפט בבואו לשקול אם לקיים את הפסילה המנהלית של קצין המשטרה בודק אם יש ראיות לכאורה ואם כן, עליו לשאול את עצמו אם בהתחשב בנסיבות בעבירה ועברה התעבורתי של הנהגת היא עלולה להוות סכנה לציבור.

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, טיבו של הדיון המקדמי והשיקולים של בית המשפט לבחון בשלב זה הריני קובע כדלקמן:

מחומר החקירה אשר הונח בפני, אין ספק שיש ראיות לכאורה לביסוס האישום.

אין מחלוקת שבכיוון נסיעת המבקשת היה תמרור ב-37. שני שוטרים ציינו כי הבחינו בנהגת מגיעה לצומת, אינה עוצרת כלל, וזאת בניגוד לתמרור המוצב, נכנסת לצומת ועוצרת בתוך המסלול באמצע הצומת, תוך הפרעה לרכב אחר שהגיע בכביש.

תגובת הנהגת בזמן שנעצרה "...אפילו לא שמתי לב שלא עצרתי" מעידה אף היא לכל הפחות על ראשית הודיה באשמה.

אציין כי טענות הנכבדות שהעלתה ב"כ המבקשת בפני, לעניין נכונות הסקיצה, שדה הראיה המוגבל במקום, זהות הנהג שדרכו הופרעה ועוד, ראויות להישקל בכובד ראש, אך זאת אם וכאשר תבחר המבקשת לכפור בעניינה במסגרת התיק העיקרי, שכן כאמור, בשלב זה בית המשפט תר אחרי ראיות לכאורה בלבד וכאלה כאמור ישנן.

אשר על כן הנני קובע שקימות ראיות לכאורה לקיומה של העבירה, עבירה שמעצם טיבה הנה עבירה מסוכנת שהייתה עלולה להסתיים בתאונת דרכים.

באשר לסיכון מהמשך נהיגתה של המבקשת, מדובר בנהגת אשר נוהגת משנת 1992, לחובתה שתי הרשעות תעבורה קודמות בלבד.

יתרה מכך, אין ספק ששגה הקצין הנכבד כאשר רשם בנימוקי הפסילה בין היתר ש"לחובתה שתי הרשעות על מהירות", באשר למבקשת הרשעה אחת בלבד על מהירות והשנייה בגין אי ציות לתמרור ד-21, שהן ברירות משפט, לסיכום, אין ספק שעברה התעבורתי אינו מחמיר.

אשר על כן, בהתחשב במכלול השיקולים האמורים לעיל, שוכנעתי כי ניתן להסתפק בפסילה מנהלית קצרה מזו שהוטלה על המבקשת ועל כן, הריני מעמיד את הפסילה על 14 יום , קרי, המבקשת תוכל לשוב וליטול את רישיונה ביום 17.02.11.

זכות ערר כחוק.

מזכירות תעביר החלטתי זו לידי הצדדים.

תיק החקירה יוחזר לידי המשיבה.

ניתנה היום, ו' אדר א תשע"א, 10 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: