אהרון פרג נ' נתן לוי ואח'

החלטה

1. בפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת אנה שניידר) מיום 6.2.11, בה התקבלה בקשת המשיבים לדחיית מועדי דיון.

2.לאחר שעיינתי בבקשה, מצאתי כי יש לדחותה, אף ללא צורך בתשובה.

3.תקנה 152 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כי ההחלטה בדבר דחיית דיון מסורה לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית.

4. גם הפסיקה שבה וקבעה, כי בהעדר נסיבות חריגות המצדיקות זאת, לא תתערב ערכאת הערעור בניהול לוח הזמנים של הערכאה הדיונית (רע"א 8327/05 צדיק נ' פנימי (לא פורסם, 14.9.2005); רע"א 4140/09 ד"ר אדד נ' מדינת ישראל - משרד המשפטים, (תק-על 2009(2), 4150 (2009)).

5. יפים לכאן דבריו של כב' השופט אשר גרוניס בע"פ 4865/09 עו"ד פלדמן נ' בית משפט המחוזי תל אביב - כב' השופטים אב"ד ג' קרא, מ' סוקולוב וי' שבח (תק-על 2009(3), 585 , 591 (2009)):

"ערכאת הערעור אינה צריכה ואינה יכולה לנהל את היומן של הערכאות דלמטה. ערכאת הערעור אינה מודעת לעומס שעל בתי המשפט האחרים, למספר התיקים וליחס שבין תיקים בהם נאשמים עצורים עד תום ההליכים לבין תיקים של נאשמים שאינם עצורים. ערכאת הערעור אינה קובעת מה מספר השופטים והמותבים שידונו בהליכים פליליים בערכאות הדיוניות ומה היחס למספר השופטים שידונו בהליכים אזרחיים. הקביעה בעניינים אלה נעשית על ידי נשיא בית המשפט המסוים. מכאן, שערכאת הערעור צריכה לגלות זהירות מופלגת שעה שעולה בפניה שאלה הנוגעת לקביעתם של מועדי שמיעה, קצב שמיעה וכיוצא באלה. קשה להעלות על הדעת מקרה שיחייב התערבות של ערכאת הערעור (השוו למקרים בהם עניינים מעין אלה הובאו בפני בית המשפט הגבוה לצדק: למשל, בג"ץ 5312/05 זוזיאשווילי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 8.6.05); בג"ץ 900/09 מיימון נ' בית המשפט המחוזי בתל אביב (כבוד השופט צבי גורפינקל) (לא פורסם, 11.2.09))."

6.אומנם אסמכתא זו והפסיקה המצוטטת בה עסקו בתיקים פליליים. ברם, לטעמי, אין נפקא מינה בין סוגי התיקים, וניתן ליישם את הכללים הללו גם על הליכים אזרחיים, נשוא בקשת ערעור זו.

7.בענייננו, הבקשה, אשר הטענות העולות בה לא נתמכו בראיה או בתצהיר, איננה מגלה כל עילה המצדיקה את התערבותה של ערכאת הערעור בשיקול דעתו של בית המשפט בניהול יומנו ובקביעת מועדי הדיונים על ידו.

8.מאז נכתבו דברי כב' השופט גרוניס פורסמה הוראת נוהל של נשיאת בית המשפט העליון 1-10, טיפול בבקשה לדחיית מועדי דיון, אשר נכנסה לתוקפה ביום 1.3.10, בה קבעה נשיאת בית המשפט העליון, כי דיון שנקבע בבית המשפט, יש לקיים במועד, ובפרט, דיונים לשמיעת ראיות.

9. אולם, גם אם נניח כי יש בהוראת הנוהל, כדי לשנות מההלכה לעיל, הרי מעיון בבקשה לדחיית מועד הדיון עסקינן, אשר צורפה לבקשת רשות הערעור, עולה, כי הטעם לדחיית מועד הדיון, הוא יציאתה הצפויה של עורכת הדין המטפלת באופן אישי בתיק לחופשת לידה. טעם זה, הינו נימוק מוצדק לדחיית הדיון, על פי סעיף ו לנוהל האמור.

10.המסקנה היא כי הבקשה נדחית.

11. משלא נתבקשה תשובה, אין מקום לחיוב המבקש בהוצאות.

12.לא ראיתי לנכון לחייב בהוצאות לטובת אוצר המדינה, בהעדר התראה על כך, מראש.

13. המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ט אדר א תשע"א, 23 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: