אהרון נ' אזברגה ואח'

פסק דין

בפני תביעה לתשלום פיצויים על נזקים שנגרמו לרכבה של התובעת באירוע של תאונת דרכים בו היה מעורב גם רכב נהוג בידי הנתבע ונטען כי רכבו של הנתבע 1 היה מבוטח גם בביטוח חבות כלפי צד ג' ע"י הנתבעת 2.

תחילה הוגש כתב הגנה מטעם שני הנתבעים ע"י בא כוחם עו"ד צרפתי, במינוי מטעם הנתבעת 2

כאות כי אכן הנתבעת 2 מעניקה נתבע 1 ייצוג משפטי המבוסס על הנחה כי אכן קיים אצלה ביטוח המכסה ואתו.

במהלך הדיו, בקש עו"ד צרפתי להתפטר מייצוגו של הנתבע 1, בטענה כי התברר מבדיקה נוספת כי בזמן התאונה לא היה בידי הנתבע 1ביטוח המכסה את המקרה, שכן פוליסה בענין לא הונפקה כלל .

הנתבע מספר 1 לא הגיש כתב הגנה מטעם עצמו, והדיון התקיים על סמך כתב ההגנה שהוגש מטעם הנתבעים באמצעות עו,ד רפתי .

לעניין צורת אירוע התאונה טענה התובעת כי התאונה הייתה באזור קניון שבעת הכוכבים בהרצלייה, היא חשה תקלה ברכב שלה, פנתה שמאלה ומיד לאר מכן עצרה את רכבה בצד השמאלי של הכביש , סמוך לאי התנועה , וכאשר רכבה נמצא במתב של עצירה מלאה כפי שצוין, הגיע רכבו של הנתבע 1 מאחור, ופגע ברכבה וגרם לו נזק.

בכתב ההגנה מטעם הנתבע 1 , שנערך ע"י עו,ד צרפתי על סמך הודעת הנתבע 1 , לנתבעת 2 הוא פנה שמאלה במקום התאונה , והבחין ממרחק של 2-3-4 מטרים ברכבה של התובעת עומד על הצד השמאלי של הנתיב השמאלי בכביש, ובגלל המרחק הקצר ממנו ראה את הרכב, לא נותר בידו דבר לעשות, ופגע ברכב .

הנתבע הסביר את הטענה כ לא ראה את הרכב, מבעוד מועד, בשניים מחד כי הרכב חנה בצד השמאלי של הנתיב השמאלי אחרי פניה , וכן בגלל שהתאונה היתה אחרי חצות, במקום לא מואר .

באשר לטענת הנתבע כי הופתע ע"י הימצא הרכב של התובעת בצד השמאלי אחרי הפנייה , טענתו סבירה ועצם העמדת הרכב כך אחרי פניה ובצד השמאלי של הכביש, מהווה אכן תרומת רשלנות משמעותית מצד התובעת. גם אם הרכב התקלקל , ונעצר, היה על התובעת להעביר אותו לנתבי הימני , ומש לשוליים, להפעיל אורות מהבהבים, כדי להזהיר משתמשים אחרים בכביש על עצם הימצאותה שם, אם לא ניתן היה להסיע את הרכב לימין הכביש, לנסות להסיע אותו קדימה בצד השמאלי, אך להתרחק ממרכז קשת הפניה המגבילה את הראות של הרכבים הביאם מאחוריו מכיוון נסיעת הנתבע, או אם גם זה אינו אפשרי. לעצור היכן שעצרה , ומיד להציב משולש אזהרה , בנוסף להפעלת מהבהבים .

משלא עשתה כן אין ספק כי נושאת התובעת בחלק מהחירות לתאונה

ראה בענין זה משנה תורה לרמב"ם ספר הנזיקין

" המניח את הכד בקרן זווית, הב חר נתקל בה ושברה – פטור " .

מאידך בקשר להיות האזור חשוך ,איני מקבל את הסברו של הנתבע , כי גם בזמן חושך בנהיגה לילית, יש ברכב שלו אורות קדמיים המאירים את האזור, ואין הוא סומך תוך כדי נהיגתו על פנסי הרחוב , או תאורה סביבתית .

זאת ועוד , אם הראות שלו בכניסה ויציאה מהעקומה בפניה שמאלה, היא כה מוגבלת, היה עליו לנהוג במהירות מתאימה , שתאפר לו עצירה מיידית ככל האפשר, אם יופתע ע"י הימצאו של חפץ או גוף בכביש וסמוך לו .

בשאלת האחריות אני מחלק את האחריות בין שני הנהגים באופן שווה , 50% על הנתבע 1, ו50% תורמת על התובע.

בקשר לאחריותה של הנתבעת 2, יש לשים לב כי אחריותה של הנתבעת 2 נדונה במסגרת התביעה ,והנתבע 1 , כאשר הנתבעת 2 הסירה ממנו את אחריותה, לא שלח אליה הודעה לצד השלישי על מנת שבמסגרת הליך זה תידון טענתו לקיומו של כיסוי ביטוחי .

טענות הנתבע 1 כנגד הנתבע 2, אומנם פורמלית יכולות להיות נדונות במסגרת התביעה גופה, שכן מדובר בחזית שונה , שהיה על הנתבע 1 לפתוח אותה על מנת להויכח את טנעותציו כנגד הנתבעת 2.

התובעת אינה יודעת את מהות היחסים בין הנתבע 1 לנתבעת 2. האם הנתבע 1 פנה לרכישת ביטוח, למי פנה , מה בקש, צמה בקוש ממנו על מנת להסים לבטחו, מה מהות היחסים בינו לבין הסוכן,ויבן הסוכן לבין הנתבעת 2, ועוד כהנה וכהנה שאלות אשר מסגרת התביעה יאנה מתאימה לדון בהן, כי כאמור התובעת אין לה הנעכולת להוכיחצ דברים מעין אלו .

ואכן מלבד טענות המתבססות על סיפור שהנתבע סמר לבא כח התובעת,לא העלתה טענות כבדות משקל בקשר לקיומו א אי קיומו של כיסוי ביטוחי, ולמעשה אין לדרוש ממנה זאת .