אהל נ' קופת חולים כללית

פסק דין

הצדדים שלחו הודעתם יומיים לפני דיון ההוכחות כי יושרו המחלוקות המשפטיות ביניהם, ברם נותרו הצדדים חלוקים בשאלת ההוצאות וביקשו את בית הידן כי יכריע בענין זה.

הצדדים הגישו טיעוניהם בכתב .

לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים לכאן ולכאן בשאלה באם יש לפסוק הוצאות כנגד מי מהצדדים הגעתי לכדי מסקנה כי על הנתבעת לשלם לתובע הוצאות סמליות בסך 7,50 ₪ בצירוף מע"מ וזאת מהנימוקים הבאים.

התובע טען כי אלולא ההליך שיזם ואף קביעת התיק להוכחות לא היתה הנתבעת נעתרת לתשלום החזרי הכספים שהגיעו לתובע וכן לא היתה מאשרת לו את הטיפולים להם הוא זקוק. מאידך טענה הנתבעת כי כל ההליך היה מוקדם ולא נחוץ שכן טרם ניתנה החלטה על ידי הנתבעת באם לשלם את ההחזרים והמשך הטיפולים והעדר הטיפול בבקשת התובע נבעה רק בשל התנהלות התובע ואימו אשר לטענתה לא העבירו את כל דרישותיה על מנת שתוכל לדון בבקשותיו.

מחד אין בידי לקבל את טענת הנתבעת כי התביעה היתה מוקדמת שכן עלה לכאורה מההתכתבות עם הנתבעת וכן משיחות אם התובע עם מנהלים בנתבעת כי אין בכוונתה לאשר את הטיפולים ואף לא להשיב חלק מההוצאות

בענין זה התערבות בית הדין בדיון המוקדם ובפרט התערבות ב"כ הנתבעת בשל הגשת התביעה קידמו את ההליך.

מאידך מאז בגשת ההליך ואף טרם הגשתו, פעל התובע באמצעות נציגיו (אימו וב"כ) בהתעלמות מה מדרישות הנתבעת ולו היה נערך סיג ושיח מקשיב יותר יכול וניתן היה שלא לבזבז את זמנם של הצדדים ובית הדין בהליך זה.

זאת ועוד , אף החלטות של בית הידן אשר הורו לתובע להמציא אישורים מסויימים מבית לוינשטיין לא נענו ולא הוגשו לבית הידן ולצד שכנגד במועדים שנקבעו.

לכן לאור כל האמור מצאתי כי יש לפסוק הוצאות מופחתות לתובע כפי קביעתי דלעיל.

על כן הנתבעת תשלם לתובע הוצאותיו על ניהול ההליך בסך 750 ₪ בצירוף מע"מ בתוך 30 יום.

ניתן היום, ט"ז אדר ב תשע"ד, (18 מרץ 2014), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.