אהובים נ' קליין ואח'

החלטה

1.בפניי בקשת הנתבעות (להלן: "המבקשות") לביטול מינויו של מומחה שמונה ע"י בית המשפט, פרופ' שלמה ברק (להלן: "המומחה"), ומינוי מומחה רפואי חלופי תחתיו (להלן: "הבקשה").

2.עסקינן בתביעה לפיצוי בשל נזק גוף אשר ארע לתובע (להלן: "המשיב") לטענתו, עקב טיפול שיניים רשלני שביצעה המבקשת 1.

טענות הצדדים

3.בבקשה נטען, כי יש להורות על החלפת זהות המומחה שמונה מטעם ביהמ"ש, מכיוון שז האחרון נוהג ליתן חוות דעת בעניין רשלנות רפואית עבור תובעים בלבד. לטענת המבקשות, מתן חוות דעת מטעם תובעים מעידה על העדר אובייקטיביות או העדר ניטלראליות של המומחה, שבהתקיימם קמה עילה שבדין לביטול מינויו כמומחה רפואי מטעם ביהמ"ש.

4.המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, מדובר בבקשת סרק שאין לה מקום. לטענתו, פסיקת ביהמ"ש אינה מכירה בנימוק זה כטעם לפסילת מומחה. כן טוען המשיב, כי בביטול מינוי מומחה ללא סיבה הנראית לעין, יש לפגוע בשמו הטוב ללא כל הצדקה.

עמדת המומחה ביחס לבקשה

5.מומחה בית המשפט מסר תגובה לבקשת פסילתו ובתגובתו הוא ביקש לדחות את הבקשה. המומחה הבהיר, כי הוא נותן בשגרה חוות דעת בתביעות רשלנות רפואית עבור תובעים, נתבעים ועבור בית המשפט.

דיון והכרעה

6.אחר שבחנתי, בחון היטב, את טענות הצדדים, על רקע תגובת המומחה, הגעתי לכלל מסקנה כי אין להיעתר לבקשת הפסילה ומן הדין לדחותה.

7.הנחת היסוד היא, כי על מומחה הממונה כמומחה מטעם בית המשפט חזקה עליו כי יבצע את מלאכתו ביושר, במקצועיות, בהגינות ובתום לב כמתחייב ממעמדו ומעצם היותו ממלא תפקיד מטעם בית המשפט (רע"א 1548/06 עדי אטיאס נ' ד"ר בלקר מריאן). מומחה כזה הינו בבחינת זרועו הארוכה של בית המשפט ועל כן עליו לנהוג באובייקטיביות וללא משוא פנים, ותוך הקפדה שהדבר גם ייראה [רע"א 5611/07 פישר לנצקי נ' קופ"ח של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, (פורסם במאגרים, ניתן ביום 21.10.07)].

8.פסילתו של מומחה רפואי שמונה על ידי בית המשפט אינה דבר שבשגרה, והיא תיעשה בנסיבות חריגות ובמקרים מיוחדים בלבד, כאשר בחוות הדעת או בהתנהגות המומחה נפל פגם, המעלה חשש ממשי לעיוות דין: כגון פגיעה בכללי הצדק הטבעי, כאשר שוכנע בית המשפט כי בחוות הדעת נפל פגם ממשי היורד לשורשו של העניין, כגון פגם בשיקול דעת המומחה, חוסר תום לב או משוא פנים שכן נקודת המוצא היא, שהמומחה פועל בהגינות ובתום לב ולא כל שגגה או תקלה יביאו לפסילתו [אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, (מהד' תשיעית, 2007)]. לפיכך, טענה כי מומחה נתן בעבר חוות דעת עבור תובעים, אינה נימוק לפסילת המומחה או חוות דעתו.

9.כאמור ברע"א 5611/07 שני פישר לינצקי נ' קופ"ח של ההסתדרות הכללית, תק-על 2007 (4) 1332, 1333 מיום 21.10.07 מפי כבוד המשנה לנשיאה א. ריבלין:

"אכן, נוכח תפקידו המיוחד של המומחה הרפואי שמונה על ידי בית המשפט, מוטלת עליו חובות שונות ובהן החובה לנהוג באובייקטיביות וללא משוא פנים, ותוך הקפדה שהדבר גם ייראה. סטייה מעקרונות אלה והפרת חובת הנאמנות של המומחה כרופא, עשויה להוביל לפסילת חוות הדעת שנתן … יחד עם זאת, כבר נפסק בעבר כי משמונה מומחה מטעם ביהמ"ש חזקה עליו שינהג באופן מקצועי, ויעשה מלאכתו נאמנה … וכי לפיכך, פסילתו יכול שתיעשה רק בנסיבות חריגות. כך במיוחד, מקום שזה כבר נתן את חוות דעתו וכאשר בתוצאה חוות הדעת יש כדי להשפיע על שיקוליו של בעל הדין המבקש את פסילתו…".

10.לפיכך, גם אם תתברר טענת המבקשות, כי המומחה לא נותן חוות דעת עבור נתבעים, כנכונה, אין בכך כדי לגרום לחשש ממשי למשוא פנים או לעיוות דין. על המומחה לנהוג באובייקטיביות והסכמתו לקבלת מינוי מטעם בית המשפט מהווה הסכמה מכללא לנהוג כמצוות הדין , באובייקטיביות, ללא משוא פנים ובתום לב.

11.ברע"א 7232/06 תקוה לוי נ' שירות בריאות כללית (פורסם בנבו) טענה תובעת בבקשה להחלפת מומחה, כי קיים חשש ממשי למשוא פנים כאשר המומחה שמונה שימש בעבר כמומחה מטעם הנתבעת ומטעם מוסדות רפואיים כדוגמתה. בית המשפט העליון תוך שדחה בקשת רשות ערעור, קבע:

"בית המשפט המחוזי, במינויו את פרופ' גונן, פעל לפי הסמכות המוקנית לו בסעיף 130 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. השגותיה של המבקשת על המינוי נבחנו ולא נמצאו כי יש בהן כדי להצדיק את פסילת המומחה ומינוי מומחה אחר. לא מצאתי לשנות מהחלטה זו. גם בעובדה שהמבקשת איתרה שלושה מקרים נוספים בהם שימש פרופ' גונן כמומחה מטעמה של המשיבה, אין בנסיבות המקרה די כדי לשנות מהחלטתה של הערכאה המבררת שלא לבטל את מינוי המומחה מטעמה. בהקשר זה, פסקנו לא אחת כי "משמונה המומחה חזקה היא כי הוא ינהג באופן מקצועי, ויעשה מלאכתו נאמנה" (הדגשות הוספו).

12.לאור האמור לעיל, לא מצאתי בטענות המבקשות עילה שבגינה יש לבטל מינויו של המומחה.

מינויו של פרופ' ברק נותר בעינו.