אדרעי נ' עיריית ירושלים

פסק דין

בפניי בקשה למתן פסק דין הצהרתי לפיו חלה התיישנות על 11 דוחות חניה שניתנו על ידי המשיבה למבקש. מדובר בדוחות מהשנים 2003 עד 2009.

לטענת המבקש, המשיבה לא הוכיחה כי ביצעה פעולה במשך 3 השנים מאז הוצאת הדו"ח. המבקש מודה כי אכן ישנם אישורים מרשות הדואר על משלוח מכתבי דרישה אך לטענתו, לא הוכיחה המשיבה כי מכתבים אלה הגיעו למענו של המבקש.

לטענת המשיבה, די בכך ששלחה את המכתבים בדואר רשום כדי שהדו"חות לא יתיישנו.

תקנה 44 א. לתקנות סדר הדין הפלילי התשל"ד – 1974, קובעת כי ,

"בעבירות תעבורה שעליהן חל סעיף 239א. לחוק ובעבירות קנס רואים את ההודעה על ביצוע עבירה, ההודעה לתשלום קנס או הזמנה למשפט לעניין עבירת קנס כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, אם חלפו 15 ימים מיום שנשלחה בדואר רשום, זולת מוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה או את ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן."

מהוראת התקנה עולה כי די בכך שהעירייה שלחה את הדרישות הנוספות לתשלום הקנסות בדואר רשום כדי להעביר את הנטל למבקש שלא קיבל את ההודעות מסיבות שאינן תלויות בו.

המבקש בענייננו לא הרים את הנטל. לא נעשתה פנייה לרשות הדואר כדי לבדוק את אישורי המסירה הקשורים לאותם מכתבים רשומים שנשלחו. מעבר לכך, המשיבה צירפה לתגובתה לתביעה העתק תצהיר של המבקש משנת 2006, שלפיו ביקש להפחית את הדו"חות נוכח מצבו הכלכלי הקשה, דבר המעיד על כך כי אכן קיבל את הדו"חות.

לאור כל האמור, אני דוחה את התובענה ומחייב את המבקש לשלם למשיבה הוצאות משפט בסך 3,000 ₪.

ניתנה והודעה היום ח' אייר תשע"א, 12/05/2011 במעמד הנוכחים.

שמעון פיינברג , סגן נשיאה

הוקלד על ידי: ברוריה אלבו התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: