אדריאן הדרי (לשעבר שמעון אדרי) נ' משראווי

החלטה

בקשת תובע לחילוט כספי העירבון שהפקיד המשיב (הנתבע). הבקשה הוגשה ביום 22/7/10.

נגד הנתבע ניתן פסק דין המורה לו לפנות נכס מקרקעין ולסלק ידו הימנו וכן לשלם לתובע סכום כספי העולה על 30,000 ₪.

הנתבע ביקש לעכב את ביצוע פסק הדין וביום 25/3/10 הוריתי לעכב את ביצוע פסק הדין באופן זמני, במעמד צד אחד, כנגד פיקדון בסך 30,000 ₪. מאוחר יותר הוריתי כי המשך עיכוב ביצוע פסק הדין מעבר ליום 29/4/10 מותנה בהחלטה מתאימה של ערכאת הערעור. ביום 6/5/10 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת הנתבע להמשך עיכוב ביצוע של פסק הדין. ביום 27/6/10 דחה בית המשפט העליון בקשת רשות ערעור שהגיש הנתבע על החלטת בית המשפט המחוזי.

עתה מבקש התובע לחלט את הפיקדון שהפקיד הנתבע. הנתבע מתנגד לבקשה וטוען כי על פי תק' 371 לתקנות סדר הדין האזרחי משחלפו 60 יום מיום שפקע הצו הזמני (הלוא הוא צו עיכוב ביצוע אשר פקע על פי החלטת בית המשפט המחוזי ביום 6/5/10) על בית המשפט להחזיר את הפיקדון לנתבע. התובע טוען כי תק' 371 אינה חלה על עירבון שהופקד לצורך עיכוב ביצוע פסק דין, ובכל מקרה אינה מזכה בענייננו את הנתבע בקבלת החזר של הפיקדון שכן המועד הקובע הוא מועד מתן החלטת בית המשפט העליון ביום 27/6/10. עוד זאת, מכוח פסק הדין נפתח תיק הוצאה לפועל, במסגרתו הוטל ביום 30/6/10 עיקול על כספי הפיקדון שהפקיד הנתבע. הנתבע מצידו, מלין על כך שצו העיקול בתיק ההוצל"פ צורף רק לתשובת התובע לתגובת הנתבע, ומבקש להתעלם מתשובת התובע.

איני רואה להיכנס לאריכות הדברים וטענות הצדדים, אשר לטעמי אינם צריכים לעניין כלל ועיקר. בתיק בית המשפט מונחים כספי הנתבע, עליהם הוטל עיקול במסגרת תיק ההוצאה לפועל. עיקול זה עומד בפני עצמו וגם לו קבע בית המשפט כי על פי תקנות סדר הדין האזרחי זכאי הנתבע לקבל את הכספים לידיו הרי שהכסף היה "נלכד" ברשתו של צו העיקול ומועבר לתיק הההוצאה לפועל. אין ממש בטענות הנתבע באשר לתשובת התובע. בצדק טען התובע כי הודעת העיקול מונחת בתיק בית המשפט, והעיקול על כספי הםיקדון נרשם זה מכבר.

לשון אחרת, במקרה זה, אין כלל צורך להיכנס לשאלה אם זכאי התובע לחלט את הפיקדון מכוח סדרי הדין האזרחי, הואיל וגם אם התשובה לשאלה זו שלילית הרי שהתובע זכאי לקבל לידיו את כספי הפיקדון לאחר שאלה יועברו לתיק ההוצל"פ.

התובע טוען כי כתוצאה מעיכוב ביצוע פסק הדין נגרמו לו הוצאות שונות, ובהם הוצאות הליכי הוצל"פ והוצאות שנפסקו בערכאצת הערעור. הוצאות הליכי הוצל"פ והוצאות שנפסקו בערכאת הערעור הן הוצאות שבגינן ניתן לבקש להגדיל את החוב בתיק ההוצל"פ, או לפתוח תיק הוצל"פ נוסף. אין מקום לדון בהוצאות אלה בבית המשפט. הוצאות אחרות, כגון דמי שכירות שהפסיד התובע, עוגמת נפש וכד' הן הוצאות שיש לתבוע בהליך נפרד. מכל מקום, הואיל והחוב בתיק ההוצל"פ עולה על סכום הפיקדון ומגיע כדי 58,000 ₪, הרי שהפיקדון כולו ייבלע בחוב הפסוק, ולא יוותר ממנו דבר להחזיר לנתבע.

סוף דבר, אני מורה לחלט את הפיקדון בסך 30,000 ש"ח ולהעביר את הכסף לתיק הוצל"פ שמספרו 01-02207-10-1.

ניתנה היום, כ"ט אב תש"ע, 09 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: