אדרי שלמה ואח' נ' שושנה שטרית ואח'

החלטה

רקע כללי בתמצית

1. בפני בקשת הנתבעות לפיה ימונה מומחה לרפואת שיניים לבדיקת נכותה הנטענת של התובעת מספר 3 (להלן: " התובעת").

2. בהחלטתי מיום 14.12.09 קבעתי כי שמורה לב"כ התובעים הזכות להודיע לבית המשפט האם הוא מעוניין בהחלטה נוספת ומשלימה אף ביחס למומחים הרפואיים האחרים שמנויים נתבקש בבקשה.

3. ביום 27.12.09 הודיע ב"כ התובעים כי בשלב זה התובעים עומדים על מינויו של מומחה בתחום רפואת השיניים.

4.ב"כ הנתבעות בתגובתה מיום 28.12.09 התנגדה למינוי זה מן הטעמים המפורטים בתגובתה.

5.בבקשת התובעת למינוי מומחים רפואיים מיום 11.5.08 נטען בין היתר כי כתוצאה מהתאונה נפגעה התובעת בשיניה בלסתה, ובפיה, כי כתוצאה מהתאונה היא נפגעה בשתי שיניה הקדמיות העליונות שהתעקמו והדבר גרם גם לתזוזה ולעקמת של כל השינים, וכתוצאה מכך הותקן לתובעת "גשר" בעלות של 10,000 ₪ ולאחר מכן בגין הטיפולים הרפואיים שהביאו לכך ששיניה התחתונות הצהיבו נעשה להן שיוף וציפוי בעלות נוספת של כ-24,000 ₪ (ר' ס' 3,4,5).

6.בדיון שהתקיים ביום 30.9.09 מיקד כאמור ב"כ התובעים את טיעוניו באשר לצורך במינויו של מומחה בתחום הפנימאי (מומחה לבעיות כבד) ולא טען דבר באשר למינויו של מומחה בתחום השיניים.

7. ב"כ הנתבעים בדיון ציינה כי לא הייתה פגיעה ישירה בשיניים וכי בנושא השיניים הומצאו מסמך אחד או שניים לגבי טיפול רפואי בשנת 1999, קבלה המתייחסת לטיפול אורתודנטי והיא הציגה בפני ביהמ"ש את המסמכים הרפואיים הנוגעים לטיפול בשיניים (מש/1) והבהירה כי בסיכום המחלה עצמה אין זכר לפגיעה בשיניים. עוד ציינה ב"כ הנתבעים כי אין כל תיעוד או אינדקציה לכך כי יש קשר בין הצהבת שיני התובעת לבין יישור השיניים שעברה (עמוד 2 שורות 10-19).

דיון והכרעה

8. המסגרת המשפטית ההולמת לבקשה נזכרה בהחלטתי מיום 14.12.09 ואין צורך לשוב ולאזכרה. הדברים נכונים ותקפים אף ביחס להחלטה דנן.

9. כזכור התאונה ארעה ביום 14.1.90 בזמן שהתובעת הייתה בת 6.5 לערך.

10. בטופס סיכום המחלה מיום 19.1.90 (סומן ב') אין איזכור לפגיעה כלשהי בשיניים או בפה של התובעת. במסמך תולדות המחלה לבדיקה פיסקלית (סומן א') נאמר כי התובעת נפגעה ע"י מכונית שנסעה לאחור לאט נפלה ונחבלה בראש וברגליים, לא איבדה הכרה, בכתב וצעקה מייד בתיאור בדיקתה הגופנית מדובר על פצע שפשוף "בגשר אף מימין אין נפיחות גשר אף, לא ראיתי סימני חבלה בגולגולת, מעט דם קרוש בנחיריים,.... לוע תקין". בשאר הבדיקות שבוצעו בהמשך המתועדות במסמך, מיום 14.1.90, 15.1.90, 16.1.90 ו – 17.1.90 לא נמצא אזכור כלשהו לפגיעה בשיניים.

11.במסמכים שצורפו לבקשה מצוי גיליון מהלך מחלה של בית החולים האוניברסיטאי הדסה מיום 23.10.91 בו נאמר בין היתר כי התובעת עברה השתלת כבד בחודש 3/91 וכי בבדיקה שבוצעה לה בפה נמצאו "הגדלת חניכיים בסגמנט הקידמי העליון, לדבריה האם ההגדלה נראתה בחודשים האחרונים, השיניים עדיין בבקיעה. בפה מס' רב של מוקדי עששת וכותרות הרוסות". במסמך ההפניה למכון לפדודונטיה נאמר בין היתר כי התובעת טופלה לפני מס' שנים אצלם והיא אינה משתפת פעולה.

12.בתיק מצוי גיליון סיכום מחלה של בית החולים הדסה מ- 21.8.87 בו נאמר בין היתר כי התובעת אשר הייתה אז בת 4 ושלושה חודשים התקבלה בשל חום לאחר טיפול שיניים, כי ביום קבלתה בוצע טיפול שיניים תחת הרדמה כללית. בגיליון מהלך מחלה מיום 19.8.87 נאמר כי התובעת התקבלה לרפואת שיניים לטיפול תחת הרדמה כללית. בתיאור הבדיקה שנעשה ע"י ד"ר י.זהראן מיום 20.8.87 דובר כי קיימת נפיחות מעל איזור העקירות והייתה עקירה קשה ומומלץ טיפול אנטיביוטי.

13.למסמכים מטעם התובעת צורף סיכום בדיקה ראשוני מיום 24.10.99 המתייחס לתוכנית טיפול של "טבעות על כל השיניים העליונות והתחתונות" (ד"ר פולק מאיר). ראה גם תוכנית טיפול מס' 1 מיום 19.10.99 וחשבונית של הרופא השיניים הנ"ל מיום 14.10.99.

14. כמו כן צורף מסמך של בית החולים האוניברסיטאי הדסה המתייחס לפניה מחודש 6/96 ביחד לטיפול שורש. מסמך נוסף של בית חולים הדסה הינו מיום 5.2.99 ומייחס לצילום פנורמי שעברה התובעת. מסמך נוסף מאותו יום מתייחס לטיפול אורתודנטי חריג שקיבלה התובעת, מסמך מיום 27.3.00 של בית חולים הדסה מתייחס לסתימה שבוצעה בתובעת מחודש 4/00 בוצע טיפול שורש בשתי תעלות.

15 לאחר שנתתי דעתי לטיעוני באי כח הצדדים, לאחר עיון בחומר הרפואי, ובשים לב להלכה הנוהגת לא מצאתי להורות על מינויו של מומחה בתחום רפואת השיניים:

א. אין בתיעוד הרפואי שהובא בפני ביהמ"ש ראשית ראייה לנכות הנטענת כתוצאה מהתאונה.

ב.התיעוד הרפואי המתייחס לטיפולי שיניים של התובעת מלמד כי היא סבלה מבעיות בשיניה (בפיה) עוד קודם לתאונה.