אדרי נ' משה ואח'

פסק דין

פתח דבר

בפני שתי תביעות, שהוגשו בבית משפט לתביעות קטנות, בגין אירוע תאונה מיום 28.05.13. לבקשת הצדדים, בהחלטתי מיום 04.02.13 הוריתי על איחוד התביעות הנ"ל. למען הנוחיות התובע והנתבע שכנגד ייקרא "התובע", והנתבע והתובע שכגד ייקרא "הנתבע".

טענות הצדדים

על פי טענת התובע, התאונה אירעה עת נסע בנתיב הימני, כאשר לפתע הגיח הנתבע אשר נסע במסלול השמאלי, "חתך" מסלול התובע וניסה להשתלב בחניה בצד ימין, ללא שבדק את מצב התנועה, וכתוצאה מכך פגע ברכבו של התובע.

התובע צירף חוות דעת לכתב התביעה ולפיה, הנזק הישיר שנגרם לרכבו, הינו בשיעור של 11,938 ₪, בנוסף לסך של 3,151 ₪ בגין ירידת ערך רכבו. בנוסף צירף חשבון שכ"ט שמאי בסך של 1,300 ₪.

לטענת התובע, האחריות לתאונה מוטלת על הנתבעים, וביקש לחייבם בתשלום הסכומים הנ"ל, בגין אחריותם בתאונה.

הנתבעים שללו את גרסת התובע לנסיבות התרחשות התאונה. לטענתם, כפי שעלתה בכתב ההגנה ובתביעה שהגיש הנתבע, בזמנים הרלוונטיים לתביעה, בעת שנסע הנתבע ישר, רכב התובע אשר עמד בצד ימין של הכביש החל לפתע בנסיעה, ופגע ברכב הנתבעים לאורך צד ימין.

הנתבע צירף חוות דעת לכתב התביעה מטעמו, בה נקבע היקף הנזק. הנתבע ביקש לחייב את התובע בתשלום בגין הנחת העדר תביעות, כינון, השתתפות עצמית וכן השתתפות עצמית בגין ירידת ערך, הכל בסך של 7,256 ₪.

התובע שלל גרסת הנתבע הנ"ל, וחזר על הטענה לפיה רכבו היה בנסיעה ישרה בנתיב הימני, כשלפתע פנה רכב הנתבע בפתאומיות פנימה, לצורך כניסה לחניה פנויה, ובכך גרם לתאונה.

דיון ומסקנות

ביום 26.01.14 התייצבו הצדדים לדיון בפניי. לאחר ששמעתי את גרסאות הנהגים המעורבים, באתי לכלל מסקנה כי, הן התובע והן הנתבע, לא עמוד בנטל להוכיח את תביעותיהם.

תחילה אציין כי גרסאותיהם של הנהגים המעורבים בתאונה, לא נתמכו בראיות כלשהן. על אף טענת הצדדים כי ביום התאונה עמדו אנשים בקרבת מקום, אלא שלא דאג מי מהצדדים להזמנת אנשים אלו למתן עדות, לצורך תמיכה בגרסתם.

אף עדותו של סוכן הביטוח מטעם התובע אינה יכולה לסייע לו, ככל והאחרון לא היה עד לתאונה, אלא שמע את פרטיה, טלפונית מהתובע, עת התקשר האחרון אליו.

זאת ועוד, מעיון בתמונות רכבי הצדדים המעורבים בתאונה, הן של רכב התובע כפי שעלו בחוות דעת השמאי מטעמו, והן של רכב הנתבע, אשר צורפו לתיק לאחר הדיון, לא ניתן ללמוד על מנגנון התאונה הנטען, של הצדדים. תמונות אלו אין בהם כדי ללמד על מי מהצדדים רובצת האחריות לקרות התאונה.

סוף דבר

לאור האמור לעיל, הסמקנה אליה הגעתי כי, הצדדים לא הצליחו להרים את נטל ההוכחה לתביעותיהם.

אי לכך, אני מורה על דחיית שתי התביעות, הן בתיק 15705-07-13 והן בתיק 13673-09-13.

אין צו להוצאות.