אדרי נ' מדינת ישראל

פסק דין

א.כללי

1.לפניי ערעור פלילי על הכרעת דינו של בית המשפט לתעבורה בעכו, (להלן, "בימ"ש לתעבורה"), אשר ניתנה ביום 23.9.12 על ידי השופט יעקב בכר, בתיק תת"ע 8142-12-10.

2.הערעור מופנה כנגד הכרעת הדין בלבד.

ב.העובדות הצריכות לעניין:

3.המערער הובא לדין בבימ"ש לתעבורה בגין עבירה של אי ציות לאור אדום בניגוד לתקנה 22(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961.

4.בכתב האישום נטען כי ביום 09.04.10, בעשה 13:43 נהג המערער ברכבו, ברחוב ויצמן – געתון בנהריה ולא ציית לאור אדום שהיה ברמזור שבכיוון נסיעתו, בכך שלא עצר את רכבו לפני קו העצירה ונכנס לצומת בניגוד לאור האדום.

5.המערער כפר בעובדות כתב האישום וטען שלא יתכן שרכבו ביצע את העבירה כי באותה עת הרכב היה בחניית ביתו.

6.בימ"ש לתעבורה שמע את ראיות הצדדים והחליט להרשיע את המערער בעבירה המיוחסת לו והטיל עליו קנס בסך 1000 ₪ שישולם בחמשה תשלומים.

ג.הכרעת דינו של בימ"ש לתעבורה:

7.בית משפט לתעבורה החליט לאמץ את גרסת עד התביעה מס' 2 – מפקד תחנת נהריה (להלן: "הקצין") ולדחות את גרסת המערער.

8.בית משפט לתעבורה קבע בהכרעת דינו כי:

"בעימות בין גירסת עד התביעה לבין גרסת הנאשם, הריני מעדיף את גירסת עד התביעה מס' 2. עד תביעה זה ציין בדו"ח הפעולה את סוג הרכב, צבעו ומספרו. הסיכוי שקצין משטרה טעה בהעתקה של מספר הרכב, באמצעותו בוצעה העבירה, הינו קלוש, וזאת נוכח העובדה שמספר הרכב שנרשם במזכרו של הקצין תואם את תאורו של הרכב של הנאשם...".

ד.טענות המערער:

9.המערער טוען כי המסמך הראשון בקשר לעבירה המיוחסת לו נרשם לאחר שלושה ימים ממועד ביצועה לכאורה. לטענת המערער ישנה משמעות וחשיבות לתיעוד המקורי ביחס לפרטי העבירה, שכן הקצין לא עצר את המערער ו/או נהג אחר במקום העבירה ולא מסר לו ביד דו"ח העבירה.

עוד טען המערער כי הקצין ציין כי רשם את מספר הרכב שבו הבחין מבצע את העבירה במחברתו ו/או בטלפון הנייד, אך תיעוד זה שנעשה "בזמן אמת" לא נשמר, לא נאסף ולא נמצא בחומר החקירה.

10.המערער הוסיף וטען כי בדו"ח הפעולה שרשם הקצין נרשם כי הרכב שביצע את העבירה היה בצבע אפור, אך בעדותו בבימ"ש מסר הקצין כי הוא בטוח שהבחין ברכב בצבע שחור וזאת כאשר צבעו של רכב המערער הוא אפור, ומכאן שלטענת המערער נתונים סותרים אלו חייבים לעורר ספק סביר ביחס לאשמתו.

11.אשר על כן ביקש המערער לקבל את הערעור ולזכותו מהעבירה המיוחסת לו.

ה. טענות המשיבה:

12.המשיבה סבורה כי יש לדחות את הערעור.