אדרי נ' כהן ואח'

פסק דין

לאחר ששמעתי את הנהגים והעד מטעם התובעת, ניתן בזה פסק דין תוך ציון נימוקים בקצרה כדלקמן:

התובע העיד ביחס לנסיבות קרות האירוע, לדבריו הוא יצא ממקום העבודה עם חבר, התובע רכב על אופנוע וסיכם עם העד הנוסף שמסר עדות, חברו למקום העבודה, ביחס ליעד אליו הם מבקשים להגיע ומשכך, העד עקף את רוכב האופנוע על מנת להוביל את התובע למקום היעד.

לטענת התובע, שניות לאחר שהעד חברו לעבודה ביצע את העקיפה, הבחין התובע שכאמור נהג על אופנוע, בכלי רכבה של הנתבעת 1 כשהוא מבצע פרסה, מבחינתו קיר מוצב לפניו ומשכך, הוא נכנס בכלי רכבה של הנתבעת 1 ופגע בכנף בחלק שמחבר בין הכנף לבין הדלת הקדמית בצד ימין.

העד מטעם התובע מסר את עדותו ביחס לנסיבות קרות האירוע, למעשה הוא חזר על גרסתו של התובע.

אין מחלוקת לפיה, העד מטעם התובע לא ראה את אירוע התאונה ממש בעת שהוא קרה, הוא נסע במהירות גבוהה יותר מרוכב האופנוע ורק כאשר הבחין כי רוכב האופנוע אינו מאחוריו, הוא חוזר למקום האירוע ושם הוא רואה את כלי רכבה של הנתבעת חוסם את שני הנתיבים.

העד גם מסר במהלך עדותו כי הבחין לפני האירוע בנתבעת כאשר הוא מסתכל במראה מתחילה לבצע את פניית הפרסה.

הנתבעת העידה ביחס לנסיבות קרות האירוע, לטענתה היא היתה במצב של חניה בצד ימין של הכביש, מדובר בכביש דו סטרי נתיב אחד לכל כיוון, היא הבחינה בחציית העד הנוסף במהירות מופרזת בכביש, היא החלה לבצע את פניית הפרסה כאשר לטענתה לא עלה בידה לבצע את פניית הפרסה בפעם אחת ומשכך, היא נאלצה אף לנסוע לאחור.

בעת שהיא באה לבצע את הנסיעה לאחור, היא מביטה ימינה ולא רואה שום כלי רכב, בטרם החלה לנסוע לאחור, הגיח נוהג האופנוע ופגע בכלי רכבה של הנתבעת 1 וכך ארע אירוע התאונה.

למעשה, התובע לא ראה את הנתבעת 1 כשהיא מבצעת את פניית הפרסה, אלא בעת שהיא מבצעת את הפרסה, מבחינתו כפי שהעיד מונח לפני כעת קיר. וכל מה שנשאר לעשות במרחק בינו לבין כלי הרכב, היה להיכנס ברכב מבלי שיכול היה למנוע את אירוע התאונה.

העד מטעם התובע, העיד כי הבחין בנתבעת 1 כשהיא מתחילה לבצע פרסה, אין מחלוקת שהנתבעת ביקשה לבצע פרסה, עיון בתמונות שצורפו ת/1 ביחס למקום האירוע, מעלה כי אין בעיה של שדה ראיה כך שניתן היה להבחין ברוכב האופנוע שנסע על הכביש, חרף כך טוענת הנתבעת 1 כי לא הבחינה בו בשום שלב אלא בעת קרות האירוע.

המיקום וסוג הנזק בכלי רכבה של הנתבעת 1 מעיד על נסיבות קרות האירוע ומתיישב יותר עם גרסת התובע והעד מטעמו מאשר עם גרסת הנתבעת 1, אשר ספרה את נסיבות קרות האירוע כפי שהיא ראתה אותם במשקפיים הסובייקטיביות שלה.

בנסיבות שבהן הנתבעת 1 נמצאת כשחלקו הקדמי של כלי הרכב במרחק ובסמיכות למדרכה שממול, רוכב האופנוע היה צריך לנסוע בנתיב הנסיעה ממש בצד ימין בסמוך אף הוא למדרכה, התובע העיד כי נסע באמצע הנתיב כשהוא נוסע אחרי העד מטעמו, שעקף אותו ומיד לאחר שביצע את העקיפה במרחק של כ – 2 מ' לערך, החלה הנתבעת 1 לבצע את הפרסה.

סוף דבר, האחריות לקרות האירוע רובצת לפתחה של הנתבעת 1 ומשכך, הנני מורה לנתבעות לשלם ביחד ולחוד לידי התובע סך של 19,204 ₪ בגין הנזק הישיר בצירוף הפרשי הצמדה מיום אירוע התאונה ועד התשלום המלא בפועל, אגרה בסך של 347 ₪ , שכר בטלה עבור העדים שאינם בעלי דין בסך של 300 ₪ ושכ"ט עו"ד בשיעור של 15% + מע"מ.

הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום ו' אדר א תשע"א, 10/02/2011 במעמד הנוכחים.

לימור רייך, רשמת

הוקלד על ידי: שיפרה סויסה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: