אדרי נ' דניאל ואח'

פסק דין

מבוא

1.בפני תביעה כספית בגין נזקי רכוש אשר על פי הנטען, נגרמו כתוצאה מתאונת דרכים אשר התרחשה ביום 03.11.2010 (להלן:"התאונה").

2.בזמנים הרלוונטיים לתביעה זו, היתה התובעת בעליו ו/או המחזיקה של רכב מסוג מיצובישי גאלנט מ.ר. 84-855-02 (להלן:"המיצובישי").

3.הנתבע 1 היה בכל הזמנים הרלוונטיים לתובענה זו, בעליו ו/או המחזיק ברכב משטרתי מסוג שברולט מ.ר. מ-40332 (להלן:"השברולט").

4.הנתבעת 2 הינה "הקרן הפנימית לביטוח רכבי ממשלה באמצעות ענבל חברה לביטוח", אשר בזמנים הרלוונטיים לתובענה דנן, הייתה המבטחת של השברולט בפוליסת ביטוח ברת-תוקף.

5.הצדדים חלוקים הן באשר לשאלת האחריות לתאונה, והן בשאלת הנזק.

6.על פי הנטען בכתב התביעה, במועד הרלוונטי לתאונה, ועת עצרה התובעת את המיצובישי בחניית בניין הדואר בית שאן, ניסה הנתבע 1 שנהג בשברולט, לעבור את רכבה של התובעת מצידו הימני, ובעשותו כן, פגע בכל הצד הימני של המיצובישי.

7.כן טוענת התובעת כי, כתוצאה מהתאונה, נגרמו למיצובישי הנזקים המפורטים בכתב תביעתה, והיא עותרת, אפוא, כי בית המשפט יחייב את הנתבעים בתשלום הנזקים הנטענים, כמפורט בכתב התביעה. כן עותרת התובעת לחיוב הנתבעים בהוצאות.

8.בכתב ההגנה מכחישים הנתבעים את אחריותם לאירוע התאונה הנטען. כן מכחישים הנתבעים את סך הנזקים הנטענים על ידי התובעת.

9.הנתבעים טוענים כי התאונה אירעה בשל התרשלותה של התובעת, אשר יצאה מהחניה בחוסר זהירות, חסמה נתיב נסיעת השברולט וגרמה לתאונה.

10.לטענת הנתבעים, מיקום הפגיעות במיצובישי ואופיין תומך בגרסתם ושולל גרסת התובעת. הוסיפו הנתבעים וטענו כי, בדיקת השמאי מטעם התובעת נעשתה כחודש לאחר קרות התאונה, וכך נפגמת אמינות הדו"ח, ובעיקר בכל הקשור באבחנה בין נזקי האירוע לנזקים קודמים ו/או מאוחרים יותר.

11.הנתבעים מכחישים את סכומי הנזק הנתבעים ועותרים לדחיית התביעה, תוך חיוב התובעת בהוצאות משפט.

דיון והכרעה

12.בדיון אשר התקיים בפניי ביום 30.11.2011 נשמעו ראיות הצדדים וטיעוניהם לאופן התרחשות התאונה, נוכח העובדה, כאמור, כי הצדדים חלוקים בשאלת האחריות להתרחשותה.

13.ראשית אומר, כי בניגוד לטענת הנתבעים בכתב ההגנה, בדבר המועד לבדיקת המציובישי, עיון בחוות הדעת מעלה, כי בדיקה זו בוצעה בסמוך למועד אירוע התאונה.

14.בדיון בפניי, חזרה התובעת על גרסתה שבכתב התביעה, לפיה, בהיותה בחנייה של הדואר, רכבם של הנתבעים פגע ברכבה. בעניין זה אוסיף כי, חקירתה הנגדית של התובעת בפניי לא הצליחה למוטט את גרסתה באשר לנסיבות אירוע התאונה, כפי שבאו לידי ביטוי הן בכתב התביעה והן בהודעתה (נ/1) שניתנה לחברת הביטוח מיום 07.01.2011, באשר לנסיבות התאונה, לרבות למיקום הנזק.

15.חיזוק לגרסתה של התובעת אף ניתן ללמוד מדבריו של הנתבע 1 בפניי, אשר ציין כי הפגיעה ברכבה של התובעת הייתה מצד ימין בעוד ברכבו בצד שמאל (עמ' 4 לפרוטוקל, ש' 26-27), וכן בהודעתו של האחרון למבטחת השברולט (נ/2), לפיה הפגיעה ברכבו הייתה בצד שמאל.

16.כמו כן, גרסתם של הנתבעים בכתב ההגנה, לפיה רכב התובעת יצא מהחניה וחסם את רכבם, אינה מתיישבת עם עדותו של הנתבע 1 בפניי, עת העיד כי נסע לאט ברכב גדול ושמע חבטה בצד שמאל (עמ' 4 ש' 23-24). מעדות זו התרשמתי כי, הלה לא שם לב לרכבה של התובעת שעמד בחניה, פגע בו וגרם לנזק הנטען.

17.בחנתי טענות וראיות הצדדים לגופם של דברים באשר לאופן התרחשות התאונה, ובאתי לכלל מסקנה, כי הנני מהעדיפה את גרסת התובעת באשר לאופן התרחשות התאונה, אותה מצאתי כגרסה מהימנה, עקבית, ללא סתירות, ומשכך רואה אני לקבלה, ולבכר גרסתה זו על פני גרסת הנתבעים, אשר ראיתי לדחותה.