אדרי נ' בנדסון

פסק - דין

כמיצוות הדין, ניתן פסק דין זה באופן תמציתי נוכח העובדה שמדובר בהליך בסדר דין מהיר.

מבוא וטענות הצדדים

התובעת, בת 22 שנה, עותרת לחייב את הנתבע, ספר במקצועו, בתשלום סך 35,000 ₪, בשל טיפול כושל, לטענתה, שביצע בשיערה, ביום 24.05.12.

לשיטתה של התובעת, במועד כאמור, הגיעה למספרה שבבעלות הנתבע וביקשה כי יבצע "החלקה יפנית" בשיערה. הנתבע מסר לה כי אין כל סכנה בטיפול זה, גם בשיער צבוע כמו שיער התובעת.

לדברי התובעת, לאחר כ-25 דקות מתחילת הטיפול, חשה עקצוץ וצריבה בקרקפת, והזעיקה את הנתבע, שהזדרז לשטוף את החומר ששם על שיערה אך המשיך בטיפול. לאחר מכן החלה נשירת קצוות שיער, ולכן המליץ לה הנתבע לגלח את חציו האחורי של שיער ראשה, בטענה שהוא נושר. לדבריה, בהמשך שם הנתבע על ראשה חומר נוסף שזהותו איננה ידועה לה, והשאירה כך במשך 40 דקות, תוך שהוא נותן שירות ללקוחות אחרים, ורק לאחר תחנוניה, שכן הבחינה בנשירה נוספת, ביצע שטיפה חוזרת וכן החלקה על שיער רטוב, דבר שלשיטתה אסור לעשות.

כאמור, התובעת מציינת כי שיערה החל לנשור, קרחות החלו לצוץ על ראשה, ובסופו של דבר, היא עזבה את המספרה לאחר שהנתבע גבה ממנה 700 ₪. התובעת מוסיפה כי גם לאחר שהגיעה לביתה המשיך שיערה לנשור, ולכן נאלצה להסתפר תספורת קצוצה.

התובעת מוסיפה, כי נגרמה לה עוגמת נפש ובושה בשל האמור, שכן נמנעה מלצאת את ביתה במשך בת מספר שבועות, ולפיכך היא עותרת לחייב את הנתבע בסכום התביעה, המורכב מאובדן הכנסות בסך 4,000 ₪, הוצאות תספורת ואובדן ימי עבודה לצורך הליכה לרופא עור בסך 1,000 ₪, וכן עוגמת נפש בסך 30,000 ₪.

הנתבע טוען בכתב ההגנה כי הוא ספר בעל ניסיון רב, לרבות בביצוע "החלקה יפנית", וכי ביצע את העבודה על הצד הטוב ביותר.

לשיטתו, במהלך הטיפול אמרה לו התובעת כי ההמחאה ע''ס 700 ₪ שמסרה לידיו לא תכובד מחמת היעדר כיסוי, ולכן ביקשה את השבתה, אך הוא סירב לכך. הנתבע גורס כי הטיפול בוצע תוך שימוש בחומרים הטובים ביותר, ולא נגרם לתובעת כל נזק.

הנתבע השיב את ההמחאה שנמסרה לו לאחר מספר ימים, לאחר שאוים, לדבריו, כי ייפגע אם לא ישיב אותה.

דיון והכרעה

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בחומר שהוגש לתיק, ותוך יישום החוק והפסיקה הרלבנטיים, סבורני כי יש לדחות את התביעה.

בכתב התביעה נטען כי חל היפוך נטל הראיה, הן מחמת הכלל הידוע "הדבר מעיד על עצמו", הקבוע בסעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן – פקודת הנזיקין), והן מחמת סעיף 38 לפקודת הנזיקין, הקובע היפוך נטל הראיה במקרה של רשלנות הנוגעת לדברים מסוכנים.

כמבואר להלן, ללא קשר לשאלת נטל הראיה, אין לקבל את התביעה.

התובעת לא הגישה כל ראיה, זולת תצהירה ותמונות שסומנו ת/1-ת/13.

היה מצופה מהתובעת כי תביא ראיה בדמות עדות מומחה לדבר, כגון ספר המכיר ובקיא בביצוע "החלקה יפנית" או אדם אחר הבקי בהרכב החומרים הרלבנטיים, על מנת שיחווה דעתו בדבר הרשלנות הנטענת והקשר בין מעשי הנתבע לנזק הנטען.

הימנעות זו של התובעת מהבאת עדות מומחה, פועלת לחובתה. ראה לענין זה, ע"א 548/78 אלמונית נ' פלוני פ"ד לה(1) 736, 760.

יתרה מכך, עיון בתמונות לא מלמד כי אכן נגרמו לשיערה של התובעת נזקים, כטענתה. כך למשל, בתמונה ת/1 רואים צילום צידי של ראש התובעת, ואין הוא מלמד דבר. כך למשל, בתמונה ת/2, רואים את ראשה של התובעת מצולם מלמעלה, וניתן לראות רק "שביל" באמצע השיער, אך לא ניתן לומר אם יש נשירה, ואם כן – ממה היא נובעת.

המגמתיות בתמונות ניכרת מעיון בתמונה ת/1, אשר הינה תמונת תקריב שנראה שצולמה ממרחק של ס"מ ספורים, ולא ניתן לדעת האם מדובר ב"קרחות" או שמדובר ב"שביל" בשיער, וייתכן בהחלט כי בשל תמונת התקריב נעשתה מניפולציה במראה השיער.